שישה מיליון הוא מספר מופשט כמעט בלתי נתפס .בכל יום זיכרון אני מתלבט כיצד לקחת את המופשטות הזו ולהופכה למשהו קונקרטי. למצוא את הנתיב שיאפשר לי לעצור ממרוץ החיים ולתת מקום לזיכרון להיות נוכח. לעיתים אני מחפש מבט על שיאפשר לי לראות ממעוף הציפור את גודל הזוועה. בשנים מעין אלו אני פונה לספרות היסטורית שבכל פעם סוקרת מאורע אחר. אך לעיתים אני דווקא מחפש את הקול האישי את האדם הבודד שנאבק מול הגורל שאליו הוטל. השנה בחרתי בנתיב הזה, התהלכתי בין מדפי הספרים ובחרתי בספרו של ד"ר רישארד ואלבסקי, יורק (ספריית הפועלים, 1974, מורשת 2001). המגולל את סיפורו של ניצול אחד, דוד פלונסקי , נער כבן 13 שהוטל באחת מחיי תפנוקים ותענוגות לאימת הכיבוש הנאצי. ספטמבר 1939- תמו ימי הילדות יורק זהו כינויו של דוד פלונסקי שבעת פרוץ המלחמה סיים את כיתה ו' והתכוון לעלות לכיתה ז'. משפחתו התגוררה בפרבר בסמיכות לוארשה והתפרנסה משירותי אירוח שהיא סיפקה לתיירים שבאו לעיירת המרגוע בה התגוררו. המלחמה קטעה את האידיליה, בני המשפחה נצרכו לתור אחר מזון, לחפש אחר דרכי מילוט ולפנות לאפיקים של הברחה וסחר בשוק השחור...
המלצות, ביקורות וסקירות על פודקאסטים,סדרות בנטפליקס, סרטים, ספרי עיון, ספרי פרוזה ומדי פעם גם מחשבות על תרבות וחברה.