#אברהם אייזן ממליץ - המלצות וביקורות פודקאסטים, סדרות, ספרות

בית שמש כתמרור אזהרה לפתרונות אד הוק בשוק הדיור בסוף שנת 2016  פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הדירוג הסוציו-אקונומי של ערי ישראל [1] . במסגרת הפרסומים התבשרנו שהעיר בית שמש ירדה מאשכול שלוש לאשכול שתיים, וזו לאחר ירידה נוספת מאשכול חמש בו הייתה מצויה בשנת  1995 [2] . תהליך שקיעתה הכלכלי של  אוכלוסיית העיר התקיים לצד תהליכי פיתוח מואצים במסגרתם חומשה אוכלוסיית העיר מ-20,000 תושבים בשנת 1990  ל-100,000 תושבים בשנת 2014.  בו בעת  העירייה עברה ממצב של איתנות פיננסית למצב בו היא סיימה את שנת התקציב 2014 בגרעון מצטבר בסך של כשישים מיליון ש"ח (17.5% מתקציב העיר לשנה זו) [3] .   בין גידולה המהיר של העיר לבין שקיעתה הכלכלית של העירייה  ישנו קשר  שאינו נובע מכורח המציאות או מתהליכי שוק אלא הם פועל יוצא של מדיניות איכלוס שלא לקחה בחשבון  כיצד גידול כה מואץ ישפיע  על התשתיות העירוניות, האיתנות הפיננסית של העירייה והמרקם החברתי המתקיים בין התושבים הוותיקים לתושבים החדשים שזה מקרוב באו. סיפורה של בית שמש מתחיל בשנת 195...

מונית, ח'אלד אלח'מיסי, תרגמו: עמנואל סיון ותמר הרמן, כרמל-2014, 160 עמ'.  איל שגיא ביזאוי  הראה בכתבתו ,קריאת ים סוף  (הארץ, גלריה, 14-7-2017) שבשנים האחרונות מספר הכותרים מהעולם הערבי המתורגמים לעבר ית נמצא בעליה מתמדת. אולם קריאה באותיות הקטנות העלתה ש"רבי המכר" המתורגמים נעים בין 1,000 ל-15,000 עותקים, מספר זניח בהשוואה לרבי מכר ישראלים שמכירותיהם עומדות על כ-40,000 עותקים. נתונים אלו מציבים את הספרות הערבית המתורגמת כספרות אוונגרדית הזוכה לקומץ מתעניינים ויותר מאשר שהיא מגדירה את היש היא מגדירה את שוליותה בשיח הספרותי בישראל. למרות מקומה השולי לאלו הקוראים בה מוזמנת חוויה מרתקת המזמנת הצצה אל מעבר לגבולות לשיח התקשורתי שמראה לנו את שכנינו מתוך פריזמה צרה של  הסכסוך הישראלי-פלסטיני שאין להטיל ספק בחשיבותו אך הוא בהחלט לא הרכיב המשמעותי ביותר בעיצובם של תהליכי העומק  המשנים את אזורינו לבלי הכר בשני העשורים האחרונים. כך בעודנו מתמקדים בגל הסכינאות שפקד את ישראל (בו נהרגו ישראלים בודדים)  מצרים, המעצמה הדרומית שאוכלוסייתה חצתה את סף-90 מיליון התושב...

עשרות רבות של ישובים מעטרים את הרי השומרון ויהודה, ממרחק נוצצים גגותיהם האדומים המבשרים את הגשמתו של החלום הישראלי של בית צמוד קרקע עם גינה וחניה. מנותקים מסביבתם, מגודרים ומוקפים בכבישים עוקפים המאפשרים להם לקיים קיום נפרד המשלב בין בורגנות הומוגנית לאידאליזם משחרר.   כמו הקיבוצים בשעתם גם כאן דור המייסדים ראה את עצמו כחיל חלוץ הבא לכונן חברת מופת, אך ככל שחלפו השנים את מקומה את האידאולוגיה החליפה התברגנות הומוגנית, המקדשת פחות את החברה ואת חזון הגאולה  ויותר את התנאים החומריים. את שבילי הפטרול החליפו רחובות הולנדים מרוצפים ופינות חמד לחברים בלבד עיטרו את המדרונות הטרשיים. אט אט   התפתחה לה חברה נפרדת ומבודדת שרק בניה עוברים בשעריה. קיומה   המקביל המתקיים אך קילומטרים בודדים ממרכזי הערים של ישראל הסעיר את דמיונם של יוצרים רבים שניסו לחדור מבעד לקלישאות ולסטיגמות ולחשוף מה מתקיים במרחק נגיעה מתל אביב. סקרנות זו הובילה להגחת יצירותיהם של אסף גברון, הגבעה (ידיעות ספרים,2013), הארץ שמעבר להרים של ניר ברעם (עם עובד, 2016).לגבולות של   רונית רפ,  (עם עובד...

אביגדור המאירי זכה לתהילה הודות לשירו, מעל פסגת הר הצופים , שגירסתו המסורסת בביצועו של יהורם גאון הפכה  לנכס צאן ברזל בציבוריות הישראלית. אולם בעלי זיכרון היסטורי או מאזיניו תרותי העיניים ערן סבאג (חיים של אחרים) יודעים שאביגדור המאירי הוא למעשה אחד מהסופרים הפוריים שהביאו לקורא העברי את אימי מלחמת העולם הראשונה מעדות ראשונה. חוויותיו כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי בחזית ובשבי הרוסי מתוארות בספריו , השיגעון הגדול ו בגיהנום של מטה (קולות, 1989). שניהם נכתבו במקור בעברית כבר בשנות השלושים של המאה ה-20, והיוו למעשה נציגיה העבריים של הסוגה האנטי-מלחמתית שפרחה באותה העת  כדוגמת ספרו של רמרק,   "במערב אין כל חדש"  , סיפורו הקצר של היינריך בל, "כשהמלחמה פרצה" וכמובן הספר המונטומנטאלי "החיים בקבר" של סטארטיס מירבלס.  במוקד העלילה  ניצבים המאירי ושלושת חייליו: פאלי ההונגרי, מרגלית תלמיד הישיבה שהתפקר ולאצי הצועני התמים מגיעים יחדיו למחנה שבויים ומשם ממשיכים יחדיו במסעם המשותף על פני אלפי קילומטרים מערבות אוקראינה ועד מעמקי סיביר. במסעה עוברת החבורה ממחנה שב...

התעניינות ולו שטחית באקטואליה מקומית מעלה שבשנים האחרונות המזרח התיכון רצוף בתהפוכות המשנות את פניו ללא הרף. שוב ושוב בעודי צופה בתמונותיהם של לוחמי דע"ש אני מהרהר בתהום שנפערה בין חזונם של פרס וחבר מרעיו האירופאים בשנות התשעים של המאה הקודמת לבין המציאות המזרח תיכונית בה משטרי הברזל פינו את מקומם ל"מדינה איסלמית", למרחצאות דמים ולשלטונות צבאיים השולטים בכוח הזרוע בתמיכתן של המעצמות. סבך המאורעות והשינויים הרבים המתחוללים במהירות מקשים על גיבושה של תמונה מקיפה ועל כן כתבות הטלוויזיה המסקרות את התהפוכות פונות לסנסציוני ופחות לזיהויים של זרמי העומק המחוללים את השינוי.   ספרה של העיתונאית והחוקרת האמריקאית - Shelly Culbertson,The fires of spring ,  מנסה לעשות סדר במאבק המתחולל כיום בין איסלמיסטים החפצים בכינונה של חליפות מוסלמית מהחידקל ועד הרי האטלס לבין כוחות החפצים בהתקרבות למערב ובהתאמת ערכיו לעולם הערבי. באמצעות עשרות ראיונות עומק שנערכו ברחבי המזרח התיכון (טורקיה, תוניס, עירק, ירדן, קטאר ומצרים) מראה המחברת שעל מנת להבין את המציאות הפוליטית הסובבת אל לנו לראות...

ניצב  כל הלילות,  נל הרפר לי, עם עובד 2015, 277 עמ' לאחרונה עם המעבר לפרברים, הצפייה הישירה וערוצי המוזיקה קל לי  יותר להשתבלל בבועה לצקצק מעת לעת אל מול מהדורות חדשות שעוברות במהירות בין תיאורי זוועות בסוריה למבצעים בסופר-פארם. שיטת הסיקור המרפרפת מעל העוולות השונות מובילה אותי לא פעם לתחושה של מיאוס, ועורכי התוכניות כאילו קוראים את מחשבותיי ולכן הם מקרינים תמונות שבכל פעם שוברות את רף הזוועה, משמיעים מוזיקה דרמטית ומקרינים דברי הבל באופן פומפוזי כדי למשוך את תשומת הלב וכל זאת מבלי להגיד דבר בעל ערך. האינטלקט ישן והרגש פועל עד שעולה תחושה של מיאוס ואז מגיעות הפרסומות המנחמות, המשכיחות את הזוועות ושולחות אותו להיכלי צריכה בריח לבנדר.  לעומת זאת ספרות טובה מצליחה לחדור מבעד לבועת היום יום ולהעביר אותי לממדים אחרים, להתמודדות שאינה רק מרפרפת אלא נכנסת לעומקן של התרחשויות ולבחינה של שאלות אתיות החורגות מאייטם מרצד. חוויה של התמסרות מעין זו חוויתי בפסח האחרונה עת קראתי את ספרה של נל הרפר לי, ניצב כל הלילות (עם עובד, 2015). הספר  מתחקה אחר סקואט (צופה בלעז), ...