דלג לתוכן הראשי

רשומות

מומלצים

"מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות"

השימוש בתובנותיהם של ילדים על מנת להעביר ביקורת חברתית על עולם המבוגרים מהווה תחבולה  ספרותית עתיקת יומין עדות לה מצויה בשפע בספרות התלמודית שנכתבה לפני כ-1,500 שנה, בה רבנים נשואי פנים אלו תינוקות של בית רבן על מנת שיפסקו להם את פסוקם. על פי רוב במילים קצרות הילידים הצליחו לאגד רעיונות כבדי משקל שבדרך כלל הודחקו לקרן זווית בשל חששם של המבוגרים לתוצאות אמירותיהם לאמונתם, למעמדם החברתי ואף לחייהם.  טכניקה זו קנתה לה אחיזה לא רק במסורותיה של הכתיבה העברית אלא ניתן למצוא אותה גם בספרות בת ימנו בה הילדים חושפים במבטיהם החקרנים את כוחות העומק של החברה בה הם חיים. בטכניקה זו השתמשה גם  הסופרת האמריקאית הידועה, נל הרפר לי, בספרה "אל תיגע בזמיר" (To kill Mocking bird )  שראה אור בארה"ב בראשית שנות ה-60 עת מאבקי השחורים והלבנים הגיעו לנקודת רתיחה בעקבות הויכוח הנוקב בדבר הפרדה בין שחורים ולבנים בדרומה של ארה"ב. 

הספר מתאר קורותיה של העיירה הדמיונית ,מוקום, הממוקמת בדרומה של ארה"ב בתקופת המשבר הכלכלי הגדול שהכה ללא רחם בלבנים ושחורים כאחד. סיפורה של העיירה מתגולל מפיה של…

פוסטים אחרונים

להתעורר מתרדמה דוגמטית-מחשבות חדשות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני

"סוף מעשה במחשבה תחילה"

שַׁוְעַת עֲנִיִּים אתה תשמע צעקת הדל תקשיב ותושיע