רשומות

כשהצדק מפנה את מקומו לאינטרסים פוליטיים

תמונה
רוברט האריס, קצין ומרגל  (An Officer and Spay) ב-1895 אלפרד דרייפוס, סרן צעיר בחיל התותחנים של הצבא הצרפתי נכלא בעוון בגידה. המודיעין הצבאי מגובה בראיות נסיבתיות מצביע עליו כמרגל גרמני שפעל במשך שנים  במסדרונות המטה הכללי. ההקשרים בין הראיות הנסיבתיות לבין אלפרד נטווים במיומנות על ידי שורה של פוליטיקאים ואנשי צבא שהפרופיל הביוגרפי של אלפרד מתאים לתפיסותיהם החברתיות והתרבותיות. לדידם אך טבעי שיהודי בן לחבל אלזס (שתושביו מדברים גרמנית ושהשליטה הפוליטית עליהם נעה ונדה בין גרמניה לצרפת), יגלם את דמות המרגל הערמומי התר  אחר סודותיה של צרפת בעבור בצע כסף. הודות לתקשורת ההמונים שהלה לעשות שימוש בריאנוע וצילום בעיתונים, הפרשיה זכתה לתהודה תקשורתית רחבה. פוליטיקאים מימין ומשמאל ניצלו אותה על מנת לנגח איש את מחנה רעהו, וראו בפרשה הזדמנות לעיסוק בשאלות רחבות יותר כדוגמת: מקומם של היהודים בחברה האזרחית ומעמדו של הצבא אל מול המערכת הפוליטית והמשפטית. יכולותיה הכלכליות של משפחת דרייפוס ואינטרסים פוליטיים מימין ומשמאל  סייעו לפרשה להמשיך ולהעסיק את הציבור הצרפתי גם לאחר הרשעתו של דרייפוס והגלייתו &q…

הפקעת נשארה בלתי מפוענחת

תמונה
פקעת של סודות, אליאס ח'ורי, תרגם יהודה שנהב-שהרבני, מכון ון ליר, 2016, נפילתם של צאדם חוסיין בעיראק ומועמאר קדאפי בלוב, בישרו את פתיחתה של תיבת פנדורה שהלאומיות הערבית הצליחה להשאיר סגורה במשך עשרות שנים. עם התערערותן של מדינות הלאום בין בעקבות פלישתם של מעצמות חוץ ובין בעקבות התקוממויות פנימיות, המחלוקות האתניות והדתיות שהיו חבויות מתחת לשטח התפרצו במלוא עוצמתן. גלי  ההרס והזעם שבאו בעקבות זאת  הכו בזה אחר זה את המשטרים השברירים בסוריה, מצרים ועתה גם בלבנון. חושפים מבלי רחם את הבריתות הרופפות שהתקיימו על מנת לקיים את  מדינות הלאום שהסתופפו תחת דגל, הימנון ומנהיגות כריזמטית שהבטיחה להמונים זהות ושייכות. הללו נפלו כמגדל קלפים עם בואן של רוחות הזעם שהביאו עימן את קולות המלחמה והקיטוב. כבספרו הקודם , פנים לבנות (הקיבוץ המאוחד, 2014) גם בספרו הנוכחי, פקעת של סודות (ואן ליר, 2016), הסופר  הלבנוני, אליאס ח'ורי, לוקח את הקורא  למאבקים הבינ-עדתיים המבתרים את לבנון  מזה מאות בשנים ומקבלות ביטוי בדורנו במלחמת האזחרים של 1979 שעודנה מעצבת את פני המשטר והחברה הלבנונית היום. מסעו של ח'…

מתנשא מעל הקלישאות

תמונה
שגיא כהן, כולם נשא הרוח, עם עובד, 2016 198 עמ' העיסוק הספרותי בחיפוש אחר זהות במהלך גיל ההתבגרות הפך לקלישאה חבוטה וידוע מראש. באופן קבוע  ניצב  במרכז העלילה גיבור הבוחן את אמונותיו  באמצעות שורה של התנסויות המעמידות במבחן את "האני" המדומיין שהיה מנת חלקו בשנות ילדותו. על פי רוב דרך החתחתים  אותה עובר הגיבור רצופה במהמורות מיניות, אתיות ועלילתיות ההופכות את הדרך למסע  מתמשך הבוחן את הגבולות פעם אחר פעם. סוגה ספרותית זו שתחילתה ברומני הגרמנים של ראשית המאה ה-20, קנתה לה אחיזה בכל רחבי העולם המערבי וביטוייה באו לידי ביטוי ברומנים כדוגמת "התפסן בשדה השיפון" ו"אל תיגע בזמיר" שהפכו במהרה לרבי מכר ולאייקונים תרבותיים. תופעה זו לא פסחה על מחוזותינו העבריים והיא שירשתה בראשית שנות המדינה את האתוס הציוני במלוא מרצה בספרים שהפכו לקנונים כמו "הוא הלך בשדות" של משה שמיר ואחרים. בעשרים השנים האחרונות סיפורי ההתבגרות הרחיבו את מעגלי ההתייחסות שלהם ולפתע גילינו שגם מתבגרים בשכונות מוחלשות, בריכוזים חרדיים בירושלים ובהתנחלויות מבודדות בשומרון עוברים תהליכי ה…

זבובי סתיו- אירן נמירובסקי

תמונה
החודש נציין  מאה שנה למהפכה הבולשוויקית ששלחה לתהומות הנשייה את בית רומנוב ששלט ברוסיה  ביד רמה מהמאה ה-18. בתוך חודשים ספורים בני האצולה הרוסית שליהגה בצרפתית  וראתה בבוז את המוני העם הוחלפו בסטודנטים, בחיילים ובעובדי חרושת שגדלו בערים ורצו לחולל שינוי בסדר החברתי הקיים. את אכזריותו של הצאר ומשטרתו החשאית החליפו בתי הדין העממיים שהנהיגו את דיקטטורת הפועלים שכפתה ביד ברזל על מיליוני רוסים את המעבר הכפוי מחברה דתית ואגררית לאומה סובייטית מתועשת ואתאיסטית. כדרכן של מהפכות הזרעים נשתלו במשך עשרות בשנים אך המאורעות המהירים שהובילו לנפילת השלטון התרחשו ביעף. כך בהבזק  אצולה שביססה את כוחה במשך מאות בשנים נמחקה ונפוצה לכל עבר משאירה מאחוריה טירות חרבות וארמונות קיץ שוממים. עתה כשפסע מפריד ביננו לבין הימים הנוראים מילותיו של משורר תהילים, " אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר" מקבלים משמעות חדשה. הקלות שבו הסדר המדומיין מאבד מכוחו ולפתע נבקע וקורס מעבירה חלחלה ומצביע  באופן מובהק על השבריריות של החיים ועל היכולות המועטות של בני הסדר הישן  לחזות את נפילתם הקרובה (החל מפיחות אי…

האיש שמאחורי החומה

תמונה
ג'ון לה-קארה, כל אנשי סמיילי, זמורה ביתן 1982, 314 עמ' בנובמבר 1989 נפלה חומת ברלין, נפילתה בישרה את היסדקותו של מסך הברזל שבידל את מדינות ברה"מ וגרורותיה ממדינות המערב. בתוך שנים ספרות נפלו בזה אחר זה המשטרים הקומוניסטים שנפרסו מהויסלה ועד לערבות מונגוליה  מבלי להשאיר נהרות של דם ותימרות עשן. באמצעות חוזים, הסכמי סחר  ושינויי נוסח נפלה אימת המערב שהחזיקה מיליוני אנשי ביטחון ומלשינים שהיוו כוח צבאי שאיים להחריב את העלם. רוסיה ובנות חסותה לא נכבשו באמצעות מטוסי B52 אימתניים שבחימושם הושקעו עשרות שנות עבודה, אלא באמצעות  סוכני תרבות בדמות מזללות אמריקאיות וטלוויזה רב ערוצית שפרחו כפטריות לאחר הגשם מהכיכר האדומה ועד לפראג.
נפילתו המהירה של הענק הרוסי השאירה עשרות אלפי אנשי ביון וסוביטולוגים פעורי פה, מילוני שעות מעקב לא הצליחו לחזות את הקריסה השקטה. כמו ברגעי מבוכה אחרים בהיסטוריה האנושית את תחושת ההחמצה והתסכול מחליפה הכמיהה לנוסטלגיה המאפשרת לזכור מאורעות בצורה סלקטיבית ולהעלות על נס גיבורים המשכיחים את גודלה של החרפה ויוצקים תחושה ולו מזויפת של ביטחון ויציבות. כך אל מול חדל…

האומץ להכיר במוגבלותו של מושג הניצחון

תמונה
בדרך כלל ספרי צבא  המתמקדים בטקטיקה צבאית מפילים עלי תנומה, לא כך בספרים המתרוממים מעל לגובה השוחות ומשלבים בהם מדינאות ואסטרטגיה שלעתים מסתיימות בשדה הקרב. ספרו של עופר שלח, האומץ לנצח-מדיניות ביטחון לישראל (ידיעות אחרונות, 2015), משתייך לקטגוריה זו  תוך שהוא מלהטט בין הטקטי לאסטרטגי. כתיבתו של שלח, העוסק כבר שנים כעיתונאי וכפוליטיקאי בתחום, מציבה מראה מול מערכת הביטחון על זרועותיה השונות . התמונה המשתקפת אינה פשוטה אולם המסר חד וברור, על המערכת לעבור שינוי משמעותי על מנת להתמודד עם השינויים הדרמטיים המתחוללים במזרח התיכון.  לדידו אם התרחקותה של ה"מלחמה גדולה" המאופיינת באוגדות מתמרנות וצמיחתם של איומים חדשים כדוגמת: ארגונים חצי מדינתיים (דאעש, חמאס, חיזבאללה), מתקפות סייבר המופעלות ממרחק רב ויכולות לזרוע הרס נרחב, איומי טילים בעלי ראשי נפץ "מלוכלכים" מאיראן וגרורותיה. עולה הצורך בבניה מחודשת של  מערך ההגנה וההתקפה של ישראל באופנים שיוכל להתמודד עם התמורות באזורינו.  שלח אינו מסתפק בקריאה לשינוי בצבא אלא קריאתו פונה לכלל הגורמים העוסקים בתחומי הביטחון, תוך הרחבת מוש…

מהפכה בהפתעה- סיפורה של המהפכה המצרית מעמוד פייסבוק לכיכר תח'ריר

תמונה
Dhananjay Bijale -Wael Ghonim…Facebook and theUprising in Egypt
טרדות היום יום מובילות לכך שלעיתים אירועים המתרחשים ממש מעבר לפינה תופסים את תשומת ליבי רק זמן רב  לאחר התרחשותם (אולם כמו כל היסטוריון אני מודע לכך שהווה הוא בעבר). כזה הוא הסיפור המסופר על ידי , Dhananjay Bijale , הסוקר את מהפכת הצעירים במצרים שהתחוללה בראשית 2011. בשונה מספרים אחרים שעוסקים בתחום ונסקרו בבלוג (the fires of spring,And then all hell broke loose)  ספרו של ביג'אל מתתמקד בזווית ייחודית,מקומו של המדיום האינטרנטי ובעיקר של הפייסבוק בעיצובה של המהפכה שהפילה את שלטון מובארכ בתוך 18 ימים ובשפיכות דמים קטנה יחסית.  תחילתו של הסיפור ביוני 2011  כאשר קבוצה של צעירים ישבה באינטרנט קפה באלכסנדריה. את שלוות הגלישה פילחו  שוטרים בבגדים אזרחים שנכנסו וביקשו  מהנוכחים להציג   את תעודות הזהות שלהם. אחד הבחורים סירב ובעקבות סירובו נגרר באלימות  אל מחוץ לחנות, ברחוב הוא מוכה באכזריות עד אובדן הכרה, בעלפונו הוא נזרק לרכב משטרתי  שם נמשכת מסכת ההתעללויות עד  למותו. אירועים מעין אלו  לא היו נדירים במצרים אך הפעם צעיר מצרי הע…