רשומות

זבובי סתיו- אירן נמירובסקי

תמונה
החודש נציין  מאה שנה למהפכה הבולשוויקית ששלחה לתהומות הנשייה את בית רומנוב ששלט ברוסיה  ביד רמה מהמאה ה-18. בתוך חודשים ספורים בני האצולה הרוסית שליהגה בצרפתית  וראתה בבוז את המוני העם הוחלפו בסטודנטים, בחיילים ובעובדי חרושת שגדלו בערים ורצו לחולל שינוי בסדר החברתי הקיים. את אכזריותו של הצאר ומשטרתו החשאית החליפו בתי הדין העממיים שהנהיגו את דיקטטורת הפועלים שכפתה ביד ברזל על מיליוני רוסים את המעבר הכפוי מחברה דתית ואגררית לאומה סובייטית מתועשת ואתאיסטית. כדרכן של מהפכות הזרעים נשתלו במשך עשרות בשנים אך המאורעות המהירים שהובילו לנפילת השלטון התרחשו ביעף. כך בהבזק  אצולה שביססה את כוחה במשך מאות בשנים נמחקה ונפוצה לכל עבר משאירה מאחוריה טירות חרבות וארמונות קיץ שוממים. עתה כשפסע מפריד ביננו לבין הימים הנוראים מילותיו של משורר תהילים, " אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר" מקבלים משמעות חדשה. הקלות שבו הסדר המדומיין מאבד מכוחו ולפתע נבקע וקורס מעבירה חלחלה ומצביע  באופן מובהק על השבריריות של החיים ועל היכולות המועטות של בני הסדר הישן  לחזות את נפילתם הקרובה (החל מפיחות אי…

האיש שמאחורי החומה

תמונה
ג'ון לה-קארה, כל אנשי סמיילי, זמורה ביתן 1982, 314 עמ' בנובמבר 1989 נפלה חומת ברלין, נפילתה בישרה את היסדקותו של מסך הברזל שבידל את מדינות ברה"מ וגרורותיה ממדינות המערב. בתוך שנים ספרות נפלו בזה אחר זה המשטרים הקומוניסטים שנפרסו מהויסלה ועד לערבות מונגוליה  מבלי להשאיר נהרות של דם ותימרות עשן. באמצעות חוזים, הסכמי סחר  ושינויי נוסח נפלה אימת המערב שהחזיקה מיליוני אנשי ביטחון ומלשינים שהיוו כוח צבאי שאיים להחריב את העלם. רוסיה ובנות חסותה לא נכבשו באמצעות מטוסי B52 אימתניים שבחימושם הושקעו עשרות שנות עבודה, אלא באמצעות  סוכני תרבות בדמות מזללות אמריקאיות וטלוויזה רב ערוצית שפרחו כפטריות לאחר הגשם מהכיכר האדומה ועד לפראג.
נפילתו המהירה של הענק הרוסי השאירה עשרות אלפי אנשי ביון וסוביטולוגים פעורי פה, מילוני שעות מעקב לא הצליחו לחזות את הקריסה השקטה. כמו ברגעי מבוכה אחרים בהיסטוריה האנושית את תחושת ההחמצה והתסכול מחליפה הכמיהה לנוסטלגיה המאפשרת לזכור מאורעות בצורה סלקטיבית ולהעלות על נס גיבורים המשכיחים את גודלה של החרפה ויוצקים תחושה ולו מזויפת של ביטחון ויציבות. כך אל מול חדל…

האומץ להכיר במוגבלותו של מושג הניצחון

תמונה
בדרך כלל ספרי צבא  המתמקדים בטקטיקה צבאית מפילים עלי תנומה, לא כך בספרים המתרוממים מעל לגובה השוחות ומשלבים בהם מדינאות ואסטרטגיה שלעתים מסתיימות בשדה הקרב. ספרו של עופר שלח, האומץ לנצח-מדיניות ביטחון לישראל (ידיעות אחרונות, 2015), משתייך לקטגוריה זו  תוך שהוא מלהטט בין הטקטי לאסטרטגי. כתיבתו של שלח, העוסק כבר שנים כעיתונאי וכפוליטיקאי בתחום, מציבה מראה מול מערכת הביטחון על זרועותיה השונות . התמונה המשתקפת אינה פשוטה אולם המסר חד וברור, על המערכת לעבור שינוי משמעותי על מנת להתמודד עם השינויים הדרמטיים המתחוללים במזרח התיכון.  לדידו אם התרחקותה של ה"מלחמה גדולה" המאופיינת באוגדות מתמרנות וצמיחתם של איומים חדשים כדוגמת: ארגונים חצי מדינתיים (דאעש, חמאס, חיזבאללה), מתקפות סייבר המופעלות ממרחק רב ויכולות לזרוע הרס נרחב, איומי טילים בעלי ראשי נפץ "מלוכלכים" מאיראן וגרורותיה. עולה הצורך בבניה מחודשת של  מערך ההגנה וההתקפה של ישראל באופנים שיוכל להתמודד עם התמורות באזורינו.  שלח אינו מסתפק בקריאה לשינוי בצבא אלא קריאתו פונה לכלל הגורמים העוסקים בתחומי הביטחון, תוך הרחבת מוש…

מהפכה בהפתעה- סיפורה של המהפכה המצרית מעמוד פייסבוק לכיכר תח'ריר

תמונה
Dhananjay Bijale -Wael Ghonim…Facebook and theUprising in Egypt
טרדות היום יום מובילות לכך שלעיתים אירועים המתרחשים ממש מעבר לפינה תופסים את תשומת ליבי רק זמן רב  לאחר התרחשותם (אולם כמו כל היסטוריון אני מודע לכך שהווה הוא בעבר). כזה הוא הסיפור המסופר על ידי , Dhananjay Bijale , הסוקר את מהפכת הצעירים במצרים שהתחוללה בראשית 2011. בשונה מספרים אחרים שעוסקים בתחום ונסקרו בבלוג (the fires of spring,And then all hell broke loose)  ספרו של ביג'אל מתתמקד בזווית ייחודית,מקומו של המדיום האינטרנטי ובעיקר של הפייסבוק בעיצובה של המהפכה שהפילה את שלטון מובארכ בתוך 18 ימים ובשפיכות דמים קטנה יחסית.  תחילתו של הסיפור ביוני 2011  כאשר קבוצה של צעירים ישבה באינטרנט קפה באלכסנדריה. את שלוות הגלישה פילחו  שוטרים בבגדים אזרחים שנכנסו וביקשו  מהנוכחים להציג   את תעודות הזהות שלהם. אחד הבחורים סירב ובעקבות סירובו נגרר באלימות  אל מחוץ לחנות, ברחוב הוא מוכה באכזריות עד אובדן הכרה, בעלפונו הוא נזרק לרכב משטרתי  שם נמשכת מסכת ההתעללויות עד  למותו. אירועים מעין אלו  לא היו נדירים במצרים אך הפעם צעיר מצרי הע…

"מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות"

תמונה
השימוש בתובנותיהם של ילדים על מנת להעביר ביקורת חברתית על עולם המבוגרים מהווה תחבולה  ספרותית עתיקת יומין עדות לה מצויה בשפע בספרות התלמודית שנכתבה לפני כ-1,500 שנה, בה רבנים נשואי פנים אלו תינוקות של בית רבן על מנת שיפסקו להם את פסוקם. על פי רוב במילים קצרות הילידים הצליחו לאגד רעיונות כבדי משקל שבדרך כלל הודחקו לקרן זווית בשל חששם של המבוגרים לתוצאות אמירותיהם לאמונתם, למעמדם החברתי ואף לחייהם.  טכניקה זו קנתה לה אחיזה לא רק במסורותיה של הכתיבה העברית אלא ניתן למצוא אותה גם בספרות בת ימנו בה הילדים חושפים במבטיהם החקרנים את כוחות העומק של החברה בה הם חיים. בטכניקה זו השתמשה גם  הסופרת האמריקאית הידועה, נל הרפר לי, בספרה "אל תיגע בזמיר" (To kill Mocking bird )  שראה אור בארה"ב בראשית שנות ה-60 עת מאבקי השחורים והלבנים הגיעו לנקודת רתיחה בעקבות הויכוח הנוקב בדבר הפרדה בין שחורים ולבנים בדרומה של ארה"ב. 

הספר מתאר קורותיה של העיירה הדמיונית ,מוקום, הממוקמת בדרומה של ארה"ב בתקופת המשבר הכלכלי הגדול שהכה ללא רחם בלבנים ושחורים כאחד. סיפורה של העיירה מתגולל מפיה של…

להתעורר מתרדמה דוגמטית-מחשבות חדשות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני

תמונה
הנרצחים מובאים לבית עולמם בעוד שהרשתות החברתיות וערוצי החדשות גועשים בתובנות ובפרשנויות. פוליטיקאים ומומחים שונים מימין ומשמאל חוזרים על היגדים שחוקים שאינם תורמים להבנת המציאות:"הכל בגלל הכיבוש" מטיחים  משמאל, "הפרדה עכשיו" תובע המרכז , "עונש מוות למחבלים ונקיטת יד קשה" זועקים מהימין. כל אחד מהדוברים  דומה לשחקן הקורא את תפקידו במופע תסכיתים מבוים.  
שיח ציבורי זה המאופיין בהתלהמות ,חוסר מעוף וכשלים הלוגיים הולך ומתקבע ולכדי מערך טיעונים שהדוברים מאמצים על חיקם ולו רק בגלל שהם משתייכים למחנה פוליטי מסוים.  השמאלן רואה לעצמו חובה להסכים לליברליות, חילוניות, לאקטיבזם שיפוטי, לנסיגה מהשטחים ולמערכת כלכלית סוציאליסטית. לעומתו איש הימין דוגל בדעות נגדיות ועל כן מאמץ לחיקו  דעות שמרניות, מסורתיות ודחייה מוחלטת של פשרה טריטוריאלית. עצם כתיבתה של רשימת המכולת השטחית הזו יוצרת בי אי נוחות רבה, משום שהיא מעידה על רדידותו של השיח הפוליטי והחלוקה הדיכוטומית שהוא מקיים, חלוקה שאינה משקפת נאמנה את המציאות הפוליטית בישראל. 
לשמחתי גם מבעד לשטחיות מבליחים מעת לעת ספרים ה…

"סוף מעשה במחשבה תחילה"

תמונה
בית שמש כתמרור אזהרה לפתרונות אד הוק בשוק הדיור
בסוף שנת 2016  פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הדירוג הסוציו-אקונומי של ערי ישראל[1]. במסגרת הפרסומים התבשרנו שהעיר בית שמש ירדה מאשכול שלוש לאשכול שתיים, וזו לאחר ירידה נוספת מאשכול חמש בו הייתה מצויה בשנת  1995[2]. תהליך שקיעתה הכלכלי של  אוכלוסיית העיר התקיים לצד תהליכי פיתוח מואצים במסגרתם חומשה אוכלוסיית העיר מ-20,000 תושבים בשנת 1990  ל-100,000 תושבים בשנת 2014.  בו בעת  העירייה עברה ממצב של איתנות פיננסית למצב בו היא סיימה את שנת התקציב 2014 בגרעון מצטבר בסך של כשישים מיליון ש"ח (17.5% מתקציב העיר לשנה זו)[3].   בין גידולה המהיר של העיר לבין שקיעתה הכלכלית של העירייה  ישנו קשר  שאינו נובע מכורח המציאות או מתהליכי שוק אלא הם פועל יוצא של מדיניות איכלוס שלא לקחה בחשבון  כיצד גידול כה מואץ ישפיע  על התשתיות העירוניות, האיתנות הפיננסית של העירייה והמרקם החברתי המתקיים בין התושבים הוותיקים לתושבים החדשים שזה מקרוב באו. סיפורה של בית שמש מתחיל בשנת 1950  עת הוקמה העיר כחלק ממדיניות ממשלתית לקליטת גלי העליה שפקדו את ישראל וכן מרצונה…