דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

הספר האדום- סיור בשמורת טבע נכחדת

 הבחירות החמישיות לכנסת ישראל מסמלות יותר מכל את קבורתו של השמאל הישראלי. מרצ שאיגדה במשך שלושה עשורים את השמאל הציוני בתרכובת ייחודית של מפ"ם הקיבוצניקית ורצ ושינוי הבורגניות הלכה לבית עולמה. זאת אחרי שנים בהם האידיאולוגיה של ראשיה התמקדה במחוזות הכיבוש ושיח הזכויות ופחות בסוגיות של כלכלה שטלטלו את עולמו של השמאל בראשית ימי המדינה. ככל שתודעת ה"אין פרטנר" שאהוד ברק הביא ואומצה בחום על ידי ראשי הממשלות אחריו, כך נדחקה מרצ למרחבי הלא רלוונטיות. לא היה יותר סימבולי מימים אלו לסיים את ספרו של אסף ענברי, הספר האדום (ידיעות אחרונות, 2022). 

מסע בזמן אל מחוזות האוונגרד השמאלי

בספרו, הספר האדום, לוקח ענברי את קוראיו לשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת. דרך סיפורם האישי של שלושת מנהיגי השמאל הישראלי דאז: משה סנה איש המפלגה הקומוניסטית, יצחק טבנקין איש אחדות העבודה ומאיר יערי ממפם.  השלושה התנצחו בלהט ובהתרגשות האם המאבק המעמדי קודם למאבק הלאומי? ובאיזה צד ראוי לצדד במאבק הבינ-גושי האם בארצות הברית האימפריאליסטית או בדיקטטורת העמלים בראשותו של החבר סטלין? הוויכוחים שהתנהלו בלהט בחדרי האוכל בקיבוצים ומעל בימת הכנסת קרעו את התנועה הקיבוצית מבפנים, אך בוא בעת מיצבו את השמאל בשוליים. מי בשוליים הסהרורים של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) כמשה סנה  ומי בשמאל הציוני בראשות מפם שנשארה כאופוזיציה מתמדת לבן גוריון בהובלתו של מאיר יערי. כך במשך עשרות שנים השמאל היה אוונגרד שהלך והתרחק מהריאליזם הפרגמטי  של מפלגת העבודה ומהכוחות העולמיים שהצביעו בבירור מי האימפריה החדשה שיש לחזר על פתחה. המנהיגים הפרגמטים בתל אביב אהבו להצטלם ליד ערמות החציר של הקיבוץ, ולהגג על חשיבותה של העבודה אך בוא בעת רקמו בריתות חדשות עם צרפת, בריטניה, גרמניה וארה"ב והצעידו את מדינת ישראל הרחק מהחלום הסוציאליסטי. 

צעדת 1 במאי בתל אביב -מראות שקשה להאמין

השנים שחלפו הראו באופן מובהק שהגוש הסובייטי קרס לתוך עצמו והאימפריאליזם האמריקאי ניצח לפחות בסבב הזה בנוק-אאוט. השנים שחלפו לא השאירו הרבה מאותם מאבקים רק הנוסעים בכביש תשעים  יכולים לראות מהחלון את השלטים המספרים על עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד. לעבור בין הבתים ולא להבין ולו במקצת איך הפירוד הזה עיצב תקופה ושינה את המציאות הפוליטית של השמאל הישראלי. 

כיום כבר אין שמאל ציוני אפקטיבי, רבים מבנותיו הגרו מעבר לים ואלו שנשארו עברו טיפולי המרה וכיום הם בעיקר בורגנים המאמינים בשיח זכויות ופחות מוטרדים בקריאת תיגר על הסדר הכלכלי הקיים. למרות מרחק הזמן, הספר האדום, פרי עטו של אסף ענברי הוא פנינה ספרותית. כזו שהצליחה להעביר אותי אל מעבר לתהומות הזמן ולהצניח אותי הישר למאבקים בין יערי לבין טבנקין על גורלה של התנועה הקיבוצית. על הצורך למצוא את הדרך הנכונה בה ניתן להגשים את החזון של הקמת חברת מופת. 

הספר האדום- אסף ענברי

הספר האדום לא מביא עימו חמלה ומזור לגיבוריו

מעבר לתיאורם של המאבקים האידיאולוגים אסף ענברי הצליח בכישרון רב לחדור מבעד למעטפת ולהגיע לזרמי העומק של נפשות גיבוריו. למרות שלא מדובר על תיאור היסטורי הודות לתחקיר מעמיק ועיקביות בתיאור מצליח ענברי ליצור רומן מרתק שלצד התיאור ההיסטורי שואב את הקורא עמוד אחרי עמוד. זאת הודות ליכולת לזהות ולתאר רגשות עמוקים של החוויה האנושית כאהבה, הרצון לשייכות והצורך במימוש עצמי. 

בשונה מספריו הקודמים  של ענברי הביתה (ידיעות אחרונות, 2009) הטנק (ידיעות אחרונות, 2018) הפעם ענברי בחר לתאר את גיבוריו ללא החמלה שאפיינה את כתיבתו המוקדמת. בספרו הנוכחי, הספר האדום, הוא מבתר את גיבוריו ללא רחמים. מציג אותם בעליבותם בפער ההולך ומעמיק בין אידיאולוגיה למעשה בין הטפה לתלמידיהם לבין מעשיהם בפועל. פה גניבה ספרותית ושם איפה ואיפה בדין התנועתי. כאן העלמת עין מחריגה מוסרית ושם דחף בלתי נשלט למימוש עצמי המבטל שותפות אידיאולוגית רבת שנים. 

כחכם הרואה את הנולד אסף  ענברי מזהה כדרכו את התסמינים המוקדמים שבישרו את הסרטן שכילה את השמאל הישראלי כיום. פלגנות, וכחנות, התמקדות בתפל בעוד בחוץ יהום הסער והעולם ממשיך במרוצתו בעוד שהם נאבקים בעולם של אתמול. זוהי טרגדיה של אידיאולוגים השבויים בדרכם שהמציאות הפכה ללא רלוונטית. השבוע כאשר ראיתי את עיניהם של חברי מרכז מרצ המתבשרים על מותה של מפלגתם לא יכולתי שלא לחשוב על המציאות שהוטחה  בפניהם של יערי וטבנקין ממשפט הרופאים  בפראג (1952)  ועד לנאום חורצ'וב (1956) שהראה להם שהם שמו את הז'יטונים על המספר הלא נכון. 

הכותרת בעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית

יצירה ספרותית משובחת 

הספר האדום הוא יצירה ספרותית עוצמתית, לעיתים מרובה מדי בפרטים אך בסופו של דבר מטלטלת, מסקרנת ובעיקר מעלה שאלות על הדרך בה מנהיגים מובילים, והמונים מובלים. על היכולת לראות פני עתיד ובעיקר את הזמניות הטמונה בכל מאבק אידיאולוגי. עתה שאנו כפסע לפני הקמתה של ממשלה חדשה ניתן להתנחם שמאבקי העבר הקשים מנשוא הופכים בקושי להערת שוליים עשרות שנים בודדות לאחר היווצרותם. אני מקווה שגם השסע שאנו עדים אליו כיום במרחק הזמן יהפוך לאנקדוטה היסטורית שתעלה חיוך מריר ותו-לא על פניו של מלאך ההיסטוריה המודע לטרגדיה הטמונה בגורלו. 

בעוד הקטר ההיסטורי ממשיך לשעוט קדימה אני ממליץ להתרווח בקרון הנוסעים הממוזג ולהינות מספרו רחב היריעה, הסרקסטי עד כאב של אסף ענברי שכדרכו בקודש מצליח להוציא מתחת לידיו יצירה ספרותית משובחת. 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שלוש סדרות מתח ישראליות שיעוררו לכם את הסגר

 עלייתו של תאגיד השידור כאן 11 עוררה שדים מרבצם. רשות השידור המיתולוגית הובסה על ידי הערוצים המסחריים, הסכמי העבודה שהונחו על צווארה לא אפשרו לה להתחדש ולהשתנות ותחושה של  ייאוש  וחוסר רלוונטיות פשטה במסדרונות רוממה השוממים. לאחר שהוחלט על פירוקה והקמתו של תאגיד מחודש  החל מאבק פוליטי עיקש. כדרכו נתניהו חזר בו וסוגיות של תרבות ובידור פינו את מקומן לזהותם  הפוליטית של הכתבים, למידת העצמאות בדיווח ומעל הכל לסוגיית הסוגיות, מידת הנאמנות לראש הממשלה ולחבר מרעיו. הימים חלפו, הניסיונות לבטל את הפירוק כשלו והתאגיד יצא לדרך. בשנתיים שעברו מיום הקמתו התחוללה לא פחות ממהפכה תרבותית בישראל, היצירה המקומית נסקה וללוח השידורים החלו להגיח תכניות מקור שרעננו את רצועות השעמום של הערוצים המסחריים שלא הצליחו לייצר תוכן מלבד רצועות אקטואליה ארוכות הממחזרות ידיעות במשך שעות ותוכניות ריאליטי מתוחות כמו גומי לעיסה, המנסות להפיק את מיצוי הטעמים המרבי מהתערובת הזולה.  לצד תכניות אקטואליה אינטליגנטיות ומרחיבות דעת, הופקו סדרות תעודה חדשות שפתחו בפני הצופים עולמות לפינות נסתרות בקיו...

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...