גרשם שלום, מברלין לירושלים, עם עובד, 1982, 224 עמ' אי שם בראשית שנות האלפיים בעיצומה של האינתיפאדה השנייה נשלחתי יחד עם קבוצת חיילים לאבטח את הישיבה בעותניאל. בין השמירות והפטרולים נכנסתי לבית המדרש והופתעתי ממגוון הספרים שהיו מונחים שם על שולחנות הלומדים. בין מסכתות התלמוד וספרי חסידות הסתתרו גם ספרים שכריכתם כבר הבליטה את זרותם בחלל בית המדרש, ספרי עם עובד דקי גזרה ובהם החיבור, מברלין לירושלים (עם עובד, 1982) האוטוביוגרפיה של מייסד חקר הקבלה, גרשום (גרהרד) שולם . במהירות נשאבתי לעולמם של יהודי ברלין בראשית המאה ה-20, למאבקים בין זרמים ומחשבות בין פרטיקולריות לאוניברסאליות. במוצאי שבת, כבר באו לאסוף אותנו ואת הספר נאלצתי להשאיר מאחור. הקריאה בו הייתה עבורי הבלחה של קרן אור בתוך השגרה הצבאית אליה נקלעתי. עברו השנים, בימי האוניברסיטה קניתי את הספר בחנות יד שניה, בעיקר משום שהוא ייצג עבורי זיכרון למשב רוח בתקופה שכל קשר ביני לבין הרהורים פילוסופיים היה מקרי בהחלט. לאחרונה לאחר שקראתי את ספרה של פנייה עוז, ישראלים-ברלין (כתר, 2004), נזכרתי שוב בספרו הנשכח של שולם ו
המלצות, ביקורות וסקירות על פודקאסטים,סדרות בנטפליקס, סרטים, ספרי עיון, ספרי פרוזה ומדי פעם גם מחשבות על תרבות וחברה.