דלג לתוכן הראשי

תעתועי זיכרון בכרך הברלינאי



פניה עוז-זלצברגר, ישראלים-ברלין, כתר, 2001, 207 עמ'

מרחק הזמן  ועידן השמיים הפתוחים, קצת עמעמו את המורכבות שחשים ישראלים כלפי היבשת בה הפכו מיליוני יהודים לעשן ואפר. אולם הרחובות המוארים וההומים של בירות אירופה רצופות באנדרטאות ולוחיות זיכרון שמזכירות שכאן ממש כאן לפני פחות ממאה שנה חיו קהילות משגשגות שתוך פרק זמן קצר הובלו להמתה בבורות, בצידי הדרכים, במחנות עבודה ובתאי גזים.  עבור אנשי העסקים והנופשים העצירה משטף החיים היום יומיים והחוויות הנאגרות, מהווה אתגר כמעט בלתי נתפס. מי רוצה לעצור את הילולת הקניות בוורשא ולחשוב ולו לרגע על חומות הגטו שהתנוססו רק לפני שבע עשורים והבידלו בין החיים לבין המתים? בעוד אלו כושלים את משא הזיכרון נושאים על גבם אנשי הרוח והמחנכים שמשמרים את הזיכרון ומצביעים על המורכבות המתעמעמת בינות לאדי הבירה וריח העוגות המשכר.

הכמיהה לעולם שהראה לנו את הדרך לפי התהום

רפרוף מהיר על מדפי הספרים  בביתי, מעלה רשימה נאה של יוצרים ישראלים שרצו להתמודד עם המתח שבין משיכה עזה לבין הכרה שהיבשת הירוקה והנאה הקיאה את הוריהם וסביהם כמזון מבאיש שיש לסלקו במהירות. אהרון אפלפד התרפק על המרחבים הפולנים בספרו, פולין ארץ ירוקה (כתר, 2005), אמונה אלונה בספרה, בית על מים רבים (כנרת זמורה ביתן, 2012) חזרה לרחובותיה של אמסטרדם ולרכוש היהודי הרב שנבזז על ידי הגרמנים וההולנדים וכיום הוא ספון בוילות רחבות ידיים הרחק מידי היורשים החוקיים. וכמובן דן בן אמוץ (משה תהילימזטעגר) שיצר לעצמו תדמית חדשה של צבר המנותק משורשיו האירופאיים אך בספרו, לזכור ולשכוח (1966) לקח את גיבורו למסע רווי מין ויצרים ברחובותיה של גרמניה המתחדשת.
בחיים האמיתיים לא ניתן לפתוח דף חדש, תמיד ההווה מתכתב עם העבר בין אם במודע ובין שלא במודע, העבר נוכח בשפה, בתודעה, בזיכרונות המודעים והמודחקים. לעיתים הוא מגיח תוך כדי מקלחת, בשעת לגימה של קפה מהביל ברחוב הומה או סתם בפקק תנועה כאשר המחשבה נודדת. 

מסע בנבכי הזיכרון

החוקרת ואשת הרוח פניה עוז זלצברגר יצאה לשנת שבתון של הגות וחקר בבירה הגרמנית בראשית שנות האלפיים. בספרה, ישראלים- ברלין (כתר,2001) היא לוקחת את הקוראים למסע בנבכי תודעתה המסוכסכת המתפעמת מהטבע המרהיב והשמים הזכים אך משא הזיכרונות של בני משפחתה לא נותן לה מנוח.
עולמה הרוחני של עוז הוא עשיר ומגוון כפרופסורית שמתחה בחקר ההיסטוריה  של הרעיונות, הוא גדוש בכל טוב. משירתו של גתה ועד ליצירות עלומות של שמואל יוסף עגנון. ענקי הרוח של העת החדשה מונחים לצד מיטתה והם באים ומשוחחים עימה בחלומותיה, בשעות הנסיעה הארוכות ובעת בהייה בחלון. כתיבתה הקלה מנגישה לקורא עוד ועוד יצירות המגיחות מזיכרונה הרווי. לעיתים המפגש מתיש ומדמה מצב של הצפה חושית ולעיתים יש בו עניין רב. על אף הגודש נהניתי מאוד להלך בין מדפי הספרים המאופסנים בעולמה האסוציאטיבי שטווה קשרים ומעלה תהיות בין עולמות שכבר חרבו וקשה לראותם במציאות היום יומית של גרמניה שאחרי החומה.

פניה מדדה בנעליו הגדולות של אביה

מלבד החוויה האינטלקטואלית, עוז הולכת בספרה בנעליו של אביה המנוח, עמוס עוז, וכמו בימיו כעיתונאי גם הבת לוקחת לה את הזמן ויוצאת לשיטוטים אורבניים כדי להכיר את עמך ישראל. כאן היא פוגשת כנר מצליח ושם הומוסקסואל ערבי שברח מהתיוג החברתי. לעתים היא עולה במעלות המגדלים המבהיקים שמשקיפים על העיר ולעתים דווקא חשקה נפשה להתפלש בביבים של מועדוני המין הפרוסים לאורכה ולרוחבה של העיר. לבת חסרה האוזן הרגישה של האב, אך למרות הבוסריות של הכתיבה העיתונאית היא מצליחה לחלץ מבני שיחתה אי אלו חוויות הפותחות פתח על הקהילה ההולכת ומתהווה  של בני הארץ שמצאו מרגוע לנפשם דווקא בבירה הגרמנית. אלו הן רשימות לא קוהרנטיות שאינן מספרות סיפור של קהילה אלא של יחידים שהיגרו ובאו לכרך הברלינאי, איש איש וטעמו איש ואישה ובדידותה.
ספרה של עוז ראה אור במסגרת סדרת, הישראלים, שהגיחה ממכבשי הדפוס  בראשית שנות האלפיים. המילניום החדש הפיח רוח חיים באינטלקטואלים הישראלים, שנסחפו בתחזיותיו של ההיסטוריון, פרנסיס פוקיומה, שחזה את קץ ההיסטוריה ואת עלייתו של העולם החדש שלאחר הלאומיות. רגע לפני נפילת התאומים ופריצת האינתיפאדה השנייה עוד האמינו בירושלים ובתל אביב שאנו ניצבים בפני עידן חדש. מאז העולם השתנה, המפות שהכרנו נהיו לא רלוונטיות, והחזון הקוסמופוליטי איבד מיוקרתו. כך חלק גדול מהתהיות של עוז בדבר עתידו של העולם המערבי הפכו תוך שני עשורים לארכאיות. יחד עם זאת השילוב בין המבט האינטלקטואלי לשיח הרגשי שהיא מנהלת עם עברה המשפחתי הצליח לעורר בין עניין רב. תוך שהוא מציב את יצירתה לצד ספרים נוספים כדוגמת ספרו של דניאל מנדלסון, האבודים, בו  בני הדור השני והשלישי היוצאים למחוזות המשפחתיים על מנת לגלות את העולם שחרב לבלי שוב.

בעולם של מסכים מרצדים יש ערך בהשתהות אינטלקטואלית

ישנם מסעות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, לא כולם זוכים להגשים את החלומות הרבים שהועמסו על היציאה מאזור הנוחות. אך יחד עם זאת ספרה של עוז מבליט את החשיבות שבעצם קיומו של המסע במשעולים הפיזיים והרוחניים. בתנועה עצמה, בחתירה אל עבר היציאה מהמוכר טמון סוד גדול שההולכים בעקבותיו מגלים בו עבר, הווה ועתיד.
לסיכום, זהו ספר בלי אג'נדה או סוגה ספרותית ברורה, יש בו ערבוב טעמים מעניין שמעורר מעת לעת למחשבה, לעיתים מתיש ומייגע אך בסופו של דבר הוא עוטף אותך בתחושה של משמעות. בעולם בו הטלפון מרצד כל העת יש בכך מעט המחזיק את המרובה.




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לא משליכים ערב פנוי לפח- הסדרות הבריטיות שלא ייתנו לכם לישון

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב?הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים ב-Netflix ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלביזיה מצויינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של הBBC ישר לסלון שלכם והכל ב-30 ₪ לחודש. סדרות מתח בריטיות שיסחפו אתכם לצפייה מרתונית בשם החוק (Line of Duty)
שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שח…

חמשת הפודקאסטים שיעיפו לכם את הפקק-חלק א'

יוצרי הפודקאסטים בארץ הקודש צריכים להודות בראש ובראשונה לישראל כ"ץ, שר התחבורה, ששולט ביד רמה כבר עשר שנים בכבישי הארץ. הצפיפות ברכבות, הפקקים הארוכים בואכה תל אביב החסומה והמסוגרת במרבית שעות היום. יוצרים מאות אלפי שעות של המתנה מורטת עצבים שמקצרות את ימי הנהגים הרואים את חייהם עוברים בסך מבלי יד מנחמת. אל מול השעמום הפושה, שאינו מופג על ידי תוכניות רדיו הממחזרות תכנים אקטואליים זהים משש בבוקר ועד שש בערב, עולה קרנם של הפודקאסטים (תוכניות רדיו בהפקה אישית או ציבורית שמאפשרות צצה לעולמות תוכן מגוונים). התופעה שצוברת בשנים האחרונות מיליוני מעריצים בכל רחבי העולם, לא פסחה על ארץ הקודש שגם בה ישנה התעוררות עצומה של יוצרים שמציעים מכל טוב הארץ, בכל תחום ולכל מצב-רוח. בשנה האחרונה הורדתי כמה אפליקציות, הצטרפתי לקבוצות בפייסבוק ושאלתי חברים (תודה לנאור, ליאת וירין) ואט אט יצרתי לעצמי פלייסט שהופך את הפקקים לא רק לרעה נסבלת, אלא לחווייה מחכימה ולעיתים אף משעשעת. משום שנראה שהבחירות האחרונות לא הביאו עימן בשורה, ושכ"ץ ומדיניותו עתידים ללוות אותנו גם בשנים הקרובות, אני מצרף את הרשימה…

ארבע פודקאסטים לצליחה מוצלחת של קיץ דביק במיוחד

יולי כבר כאן, ואיתו הכאוס של החודשים יולי-אוגוסט, מילות שירה של ריטה, "אני חיה לי מיום ליום", מייצגות נאמנה את תחושותיהם של הורים רבים לאורכם של תשעת השבועות אותם עליהם לצלוח בארבעים מעלות בצל, בפקקים ארוכים, בשמורות טבע העולות על גדותיהן, במתחמי לינה מוכי ברחשים ויתושים. בקיצור, זה לא עומד להיות קל. לטובת רגעי השלווה המעטים, רגעי התייחדות שיאפשרו להתעלות מעל לקדירה המהבילה, ליקטתי ארבע פודקאסטים נפלאים, שכל אחד ואחד מהם פתח לי צוהר לעולם של מחשבות ותחושות מעבר לכאן ולעכשיו. עבר פלילי סדרות פשע טלוויזיוניות יש למכביר וגם בימים בהם הספרות המודפסת הולכת ומצטמצמת עדיין לז'אנר של ספרי המתח יש קהל קוראים נאמן. היה זה אך טבעי שגם בסצינת הפודקאסטים ייוחד מקום לפרקים העוסקים בפשיעה. דנה הילמן, לוקחת את המאזינים שלה למסעות מצמררים בעקבות הפרשות שהרעידו את המדינה. כדוגמת: הרצח של הודיה קדם על ידיה אביה רמי פיימשטיין, ההתעללות בילדים בגן ניצנים בחולון ורצח משפחת אושרנקו. בקול מתקתק דנה חושפת זוועות, מכניסה את המאזינים לחדרי החקירה, לשיקולי הפרקליטות, לפקעת עורכי הדין. עבורי ההאזנה הי…