דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

בודד במערכה- סיפורו של מסעב חסן יוסף



אי שם בראשית שנות האלפיים שיהודה ושומרון בערו באש ההתקוממות הפלסטינית, והמתח בין ישראל לבין ארגוני הטרור הפלסטינים היה בשיאו שירתי יחד עם חברי לכל אורכה של הגדה המערבית. מיאטה השוכנת בדרום הר חברון ועד למחנה הפליטים בלאטה בצפונה של העיר שכם. על אף השוני בין חברון החמאסית לבלאטה המהווה מעוז של הפת"ח, מבעד לכוונת הרובה ההתרחשות הייתה די דומה. אבנים ובקבוקי תבערה היו דבר שבשגרה ומעת לעת מטעני צד, מכוניות ממולכדות וירי מנגד שהעלו את סף האדרנלין. יחסית לחיכוך המתמיד עם האוכלוסייה האזרחית ההיכרות שלנו כחיילים עם הצד שכנגד הייתה זעירה. קצת גיליונות תוד"א שהיו תלויים בשירותים, סקירות פשטניות שקיבלנו מהקצינים וזהו. חוץ מזה כל חלון היווה מקור לקנה שיכול להציץ ולגדוע את חייך הצעירים, בקיצור היבטנו בשטח בעיניים רוויות שנאה ואלימות ובעיקר בזעם על כך שאנו יכולים להפוך במהירות מזמן הווה לזמן עבר.

לצדנו של הלוחמים הגלויים התהלכו ה"שועלים" אותם לוחמי סתר שהילכו בסמטאות והכירו את האוכלוסייה לפני ולפנים. השועלים היו כמו אורקולים קולות שנשמעים מבעד לגלי האתר מזהירים נותנים דיווחים ונעלמים בחשכת הליל. זכורים לי בעיקר שני אירועים מרכזיים  בהם נסענו יחד עימם פעם אחת ברחובות שכם להשאיר מעטפות מלאות מזומנים למשת"פים, ניווטנו בין רחובות העיר והשארנו מעטפות בינות לאבנים ודלתות מסוגרות. בפעם השניה היה זה סיור לגיוס מודיעין, נדהמתי עד כמה אנשי השב"כ מכירים את השטח ובעיקר את הנבכים הפנימיים של האוכלוסייה המקומית. מי התחתן ומי סובל ממחלה כרונית, מעין אנציקלופדיה מקומית המכוונת להשגת מידע ועוד מידע עד אין קץ.

לכן כאשר ניגשתי לקרוא את הספר בן החמאס המתחקה אחר קורותיו של סייען ההופך בהדרגה לציר מרכזי של מידע בכל הקשור לפעילות הטרור בגדה המערבית, קוננה בי ציפיה מרובה.  רציתי להתחקות בעיקר אחר הלך הרוח של הסייען, הבוחר להפנות עורף לאמונותיו ולחברה בה הוא גדל ולסייע לצד שכנגד. רציתי להבין את המעבר מצד לצד ואת חיי היום יום בידיעה שהשניות יכולה להיחשף בכל רגע ולשנות את חוקי המשחק לבלי הכר.
גם לאחר הקריאה  שאלות אלו נותרו עמומות. בעיקר משום שהחידה המרכזית, כיצד השב"כ הצליח לגייס ולתחזק את מסעב נשארה חתומה. כמו כן  תהליכי הבניה שלו כסוכן מרכזי שהפך בהדרגה לנסיך הסייענים (הנסיך הירוק) מתוארים בספר בראשי פרקים בלבד ועל כן לא הצליחו להשביע את רעבוני למידע. הקושי בזיהויים של המניעים מתעצם הודות לרטוריקה הנוצרית שמסעב מרבה להשתמש בה ומהווה מעין חוצץ המרחיק את הקורא בעננה קלישאתית של פסוקים מתקתקים מהברית החדשה.

מלבד זאת הכתיבה הבוסרית המאופיינת בהיעדר יכולות פרוזאיות בסיסיות, מובילה לכך שעל אף שהספר מתחקה אחר סיפורים מסמרי שיער הכוללים: מעצרים, חיסולים ממוקדים, החלפות זהות ועוד ועוד, מד הדופק של הקורא אינו עולה ולו במקצת.  הספר לא הצליח לסחוף אותי בעלילתו או להעביר אלי תחושות, ריחות ומראות  מלב הגדה המערבית. זאת על אף שאני מכיר באופן אישי חלק ניכר מהמקומות, התיאורים שתוארו לאורכה של העלילה. הכתיבה המרוחק והנטייה לקלישאות הובילה לכך  שלקח לי למעלה משלושה חודשים לסיים את המסע המתעקל אל עבר כריכתו האחורית של הספר (זמן שיא במונחי הקריאה שלי). לכן אני ממליץ שאלו החפצים לריגוש המעביר אם כי בצורה מעט הוליוודית את חייהם של אנשי שירות הביטחון במרחבים שמעבר לגדר ההפרדה  מוזמנים לצפות בסדרה החדשה מבית היוצר של יס, פאודה, המתחקה אחר סיפורה של יחידה מבצעית של השב"כ הפועלת בלב השטח העוין ומתמרנת בין הממד המבצעי לאישי.
למרות הפגמים הלא מעטים שמניתי הספר ראוי להיקרא משתי סיבות מרכזיות האחת, מבעד למלל הרב מבצבצים מעת לעת רגעים אותנטיים של חברות ורעות, של לבטים משפחתיים ובעיקר של בן הכרוך אחר אביו ונקרע בין אהבה לאדם לסלידה מהדרך. אני מאמין שאם היה שותף לכתיבה סופר צללים בעל שיעור קומה יכל היה הספר  לרגש מעת לעת ולחדור לעולמו של הקורא התר אחר תובנות המתובלות בעניין ורגש. השנייה, תובנה מהותית בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעיקר בכל הקשור להלך החשיבה הפלסטיני שפעמים רבות נשאר חתום עבור הציבור הישראלי. עבורי התובנה המרכזית שהתגלתה בעמודיו האחרונים של הספר הייתה בחידוד ההבנה שהחמאס אינו מהווה רק תנועה פוליטית בעלת מבנה סדור של מנגנונים בירוקרטיים וצבאיים. אלא שהחמאס הינו בראש ובראשונה רעיון אידיאולוגי. ולכן רעיונות לא ניתנים לסיכול ממוקד ולכתישה באמצעות מהלומות מהאוויר ומהיבשה כל אלו לא מעלימים אותם אלא להפך גורמים להם להתפצל ולהתקיים בעוד מגוון רחב של פעולות. לכן על מנת להתמודד עם רעיונות יש צורך בראש ובראשונה בהצבתם של רעיונות נגדיים אשר יהוו חלופה של ממש להמונים התרים אחר משמעות ותקווה בסימטאות מוכות העוני של מחנות הפליטים, או ברחובות הסואנים של ערי הגדה. נראה שתובנה זו נעדרה מעיניהם של הקברנטים שבחרו ובוחרים  שוב ושוב לבחור בהתמודדות חד ממדית המשתיתה את פתרונו של הסכסוך בכוח ולא בהקניית אלטרנטיבות אידיאולוגיות היכולות למשוך את ההמונים מדרך הלחימה וההרס לדרך של בניה והתחדשות. אני מאמין שאם בעקבות ספר זה תובנה זו תחלחל לציבוריים ישראלים רחבים שעל פי רוב אינם חשופים להלך חשיבותו של הצד השני דיינו.
 בן החמאס- סיפור בנו של מנהיג החמאס שהפך לסוכן שב"כ ,מסעב  מדחאת יוסף
,תרגמה: דפנה לוי  מודן 2009, 264 עמ'

בעקבות הספר הופק כם סרט דקומנטרי, הנסיך הירוק שמתחקה אחר עלילותיו של מסעב חסן יוסף לאלו המתעצלים לקרוא את כל 264 העמודים ניתנת ההזדמנות לסיים את הסיפור בשעה וחצי של צפיה ממוקדת 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שלוש סדרות מתח ישראליות שיעוררו לכם את הסגר

 עלייתו של תאגיד השידור כאן 11 עוררה שדים מרבצם. רשות השידור המיתולוגית הובסה על ידי הערוצים המסחריים, הסכמי העבודה שהונחו על צווארה לא אפשרו לה להתחדש ולהשתנות ותחושה של  ייאוש  וחוסר רלוונטיות פשטה במסדרונות רוממה השוממים. לאחר שהוחלט על פירוקה והקמתו של תאגיד מחודש  החל מאבק פוליטי עיקש. כדרכו נתניהו חזר בו וסוגיות של תרבות ובידור פינו את מקומן לזהותם  הפוליטית של הכתבים, למידת העצמאות בדיווח ומעל הכל לסוגיית הסוגיות, מידת הנאמנות לראש הממשלה ולחבר מרעיו. הימים חלפו, הניסיונות לבטל את הפירוק כשלו והתאגיד יצא לדרך. בשנתיים שעברו מיום הקמתו התחוללה לא פחות ממהפכה תרבותית בישראל, היצירה המקומית נסקה וללוח השידורים החלו להגיח תכניות מקור שרעננו את רצועות השעמום של הערוצים המסחריים שלא הצליחו לייצר תוכן מלבד רצועות אקטואליה ארוכות הממחזרות ידיעות במשך שעות ותוכניות ריאליטי מתוחות כמו גומי לעיסה, המנסות להפיק את מיצוי הטעמים המרבי מהתערובת הזולה.  לצד תכניות אקטואליה אינטליגנטיות ומרחיבות דעת, הופקו סדרות תעודה חדשות שפתחו בפני הצופים עולמות לפינות נסתרות בקיו...

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....