הזמנה למסע לגלויה של הברית

אנדרה נהר, זהותנו היהודית, תרגם מצרפתית: עזריה שמואלי, ראובן מס, 1994, 120 עמ'.

אי שם בשיעורי החינוך של שלהי כיתה י"ב, זכורים לי דברי מורי:

 "שנת המכינה המחברת בין ימי התיכון העליזים לשירות הצבאי היא שנה של עיצוב זהות, בה תבחרו את הנתיב הזהותי שיעצב את חייכם". 

מאז אותו שיעור  עברו אי אלו שנים ולמרות חיפושים אינטנסיביים אני עדיין תר אחר זהותי. הודות להוגים אקזיסטציאלים כניטשה וסארטר אליהם התוודעתי בימי התואר הראשון ולאחרונה לספריו של הפסיכולוג ואיש הרוח קארלו שטרנגר התחדדה בי ההבנה  שתהליכי העיצוב אינם מסתיימים לעולם אלא הם מהווים חוויה אקזיסטצינלאיסית בה היחיד מעצב את אישיותו כיצירה אומנותית ההולכת ומקבלת רבדים נוספים בכל שלב בחייו. ההכרה בכך שמדובר בתהליך המושפע מהמפגש המתמיד שלי עם סביבתי האינטלקטואלית והחברתית, מעודדת אותי להרחיב את מעגלי ההתנסות ולחפש אחר רשמיהם של אחרים המתעדים את מסעותיהם הזהותיים בין אם בפרוזה, בשירה או בכתיבה עיונית המדגישה את המפגש האישי של הכותבים עם הטקסטים עימם הם מתדיינים.  

ספרו של הפילוסוף הצרפתי-יהודי, אנדרה נהר, "זהותנו היהודית" ,(ראובן מס, 1994) מהווה  אסופה מורחבת המאגדת שורה של רעיונות העוסקים בשאלות של זהות אישית, לאומית ודתית. המסות נכתבו במקורן בצרפתית בין השנים 1946 ל-1974 . לאחר עלייתו  ארצה בראשית שנות התשעים  תורגמו כתביו לעברית והופנו לקהל הקוראים העברי. עושרו הרוחני של המחבר מפגיש בפסקאות קצרות מסורות שונות ומגוונות שהתפתחו על פני מאות בשנים. המפגש  בין מסורות פילוסופיות ומיסטיות הנרתמות יחדיו להציל את האדם ממבוכת המציאות, בהחלט מעורר עניין. כך מסה אחר מסה נידונות שאלות העומדות בבסיסה של החוויה היהודית: ברית, אחריות-אישית ולאומית, תפקידן של המצוות, אופני ההתגלות של האל ועוד. אין ספק שנדרשת מיומנות גבוהה לדון בנושאים בהם עסקו ענקי רוח שיצירותיהם גודשות מדפים על מדפים ולהכניסם לפיסקאות קצרות ובהירות. על פי רוב המחבר עומד באתגר זה תוך שהוא נמנע מהפניות טרחניות (הספר נטול הערות שוליים לחלוטין) ומדיונים אזוטריים. לכל אורך הדרך הוא נאמן לתמה המרכזית של ספרו, שרטוט קווי מתאר אינטלקטואלים לסוגיית הזהות והתווית קשר ישיר בין הדיון התיאורטי לחיי המעשה של קהל הקוראים.

יחד עם זאת העושר התרבותי המזוקק ל120 עמודי הספר, היווה לא אחת  מכשול בשטף הקריאה ולעיתים הרגשתי שאני קורא יותר קטלוג המאגד רשימה של הוגים העוסקים בנושא מסוים מאשר ספר הגות.אני מאמין שעריכה יותר קפדנית המפרידה בין רשימות פנימיות והערות של המחבר לבין הספר המיועד לקבל הרחב, יכלה לסייע בחידודם של המסרים, ונותר לקוות שמהלך מעין זה יעשה אם וכאשר תצא לאור מהדורה מחודשת של כתבי, אנדרה נהר.

עושר הרעיונות מצריך קריאה זהירה וזאת על מנת שלא להחמיץ את הפנינים המסתתרים בינות לעמודי הספר. רק לשם המחשה אביא שתי דוגמאות המדגישות את יכולת הזיקוק של נהר המצליח במילים קצרות להדגיש אמירות בעלות משמעות רבה. במסגרת הדיון בספרו של פרץ רוזנצוויג, כוכב הגאולה, מציין נהר את חשיבותה של החוויה היהודית שאינה יכולה להישאר כחוויה אינטלקטואלית גרידא:

"אין כל ערך להגות יהודית שאינה נחווית, שאינה משתלבת בהיסטוריה ומובילה אל הקיום. מבלעדי אלה הריהי הגות חלולה" (עמ' 29).

בשורות בודדות אלו הוא מתעמת באופן חזיתי אל מול גלי החילון החפצים לדחוק את היהדות למוזיאונים וספריות ולנתקה משטף החיים עצמו. השימוש בהגותו ובסיפורו האישי של רוזנצוויג מהווים אמצעי ייחודי המקשר בין היצירה הרוחנית לבין מציאות חייו של ההוגה, כאשר אלו ואלו נשזרים לכדי מרבד מרהיב של אמירות קונקרטיות על המצב האנושי.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בפרקים החותמים את הספר בהן נפנה המחבר לתפקידה של היהדות במחצית השניה של המאה ה-20, עת העולם אוסף את שבריו לאחר שנות הזעם והפורענות שחוללו הנאצים ועוזריהם. גם כאן  נהר, אינו מסתפק בעיון אינטלקטואלי של הכרה והתוועדות לחוכמה וליפה אלא הוא פונה לכינונה של אחריות מוסרית המהווה עבורו את המימוש של הלוז הערכי של היהדות.

 "המטרה הדתית היסודית אינה לקרב את האדם לא-ל אלא לתקן את מצבו ומעמדו כאדם[1]".

באמירה זו מדגיש  נהר את ייחוד תפיסתו היהודית אל מול תפיסות יהודיות ונוצריות שזכו לאהדה רבה בתקופה המודרנית בה נעשו ניסיונות לדחוק את היהדות מהממד החברתי-פרקטי לממד הליטורגי המתקיים בבתי הכנסת, בבתי המדרש ובד' אמותיו של היחיד.

הרצון העז להחיות את הזהות היהודית באמצעות יצירת קשר גורדי בין הממד ההכרתי לבין המחויבות הערכית לאחר בין אם הוא יהודי ובין אם לאו מציבה את נהר כחלק מתנועה פילוסופית רחבה שפעלה לאורך המאה ה-20 ברחבי העולם היהודי, בתחילה במרחב הגרמני בהגותם של בובר, רוזנצוויג וסימון ומשנות החמישים בארה"ב בהגותו של אברהם יהושוע אשל ובצרפת בהגותם של אנדרה נהר ועמונאל לוינס.  הוגים אלו חדרו אט אט להיכלי האקדמיה אולם בשנים האחרונות ניכרת התעניינות רחבה בהוגתם הן במישור המחקרי והן בערבי שיח הפונים לקהלים מגוונים. אני מאמין שהאתגר האמיתי מצוי ביכולתה של הגות זו לחלחל מעבר לכותלי בתי המדרשות, ולמצוא את דרכה כפרקטיקה של מעשים אישים ופוליטים. דווקא בימים אלו בהם  אנו עדים לדחיקתם של האינטלקטואלים לשוליים ולעלייתו של שיח מתלהם, מקומה של הגותם ספרה הציבורית מתחדדת והולכת.  

לסיכום, זהותנו היהודית, מזכיר מידעון  המזמין את הקוראים למסע אינטלקטואלי מרתק המשלב בעוז בין חוויה רוחנית לבין קריאה למעשים קונקרטיים במציאות החיים של היחיד והכלל. אלו שיענו למסע יכולים לבחור בין מגוון רחב של מסלולים בין אם למיטיבי לכת במשעולי הראי"ה ובין אם במסלולים נוחים יותר המאפשרים נינוחות הטמונה בסיפורי צדיקים שאוגדו על ידי בובר וחבריו. בין כך ובין כך, עצם ההשתתפות בו טומנת בחובה משמעות למשתתף. 

---

[1] עמ' 90.