סיפורו של המעמד הנשחק

יאיר לפיד הוא ססמוגרף רגיש למאווי מעמד הביניים בישראל. על אף היותו אדם עשיר שפרנסתו לקוחה מכל אחד מקודקודי המשולש של הון-שלטון-עיתון, הוא מצליח לחדור מבעד לשכבות המייקפ ולגולל את סיפורם של מאות אלפי בתי אב בישראל. מערכת בחירות אחר מערכת בחירות, הוא מגולל את סיפור שחיקתה של הבורגנות הישראלית, וגורף קולות התרות אחר שינוי. הכמיהה שיכירו בקשיים שלנו, אינה מלווה אותנו רק בפוליטיקה אלא גם ביצירה הטלוויזיונית ובכתיבה הספרותית. אנו רוצים לקרוא על עצמנו, בהקצנה קטנה כדי שלאחר הצפיה\קריאה נרגיש טוב עם עצמנו. 
כך צברה הסדרה, הבורגנים (2000) קהל אוהדים נלהב, כך נוצרה סוגה ספרותית שכוללת את טובות הכותבות כיעל הדיה ומירי רוזובסקי. קשה מאוד לחדש במרחב כה רווי, הפחק מלהפוך לקלישאה, לתעתיק חיוור כמעט ומשתקת. אך ישנן יוצרות שאינן חוששות וקופצות למים הגועשים ואף יוצאות מהן בשלום, כזו היא, שושי בריינר, סופרת וותיקה שמצליחה פעם אחר פעם לחדש, לרגש ובעיקר להאיר פינות אפלות בהוויה הבורגנית. 

הבלחה של אותנטיות

אהבה עברית (עם עובד, 2007) היא מצליחה להתחקות אחר סיפורה של חבורת חברים בשלהי שנות הארבעים שלה. החבורה כבר חבוטה משנות עבודה ארוכות, מזוגיות שנשחקה בשל היעדר השקעה ומכמיהה לשינוי. לכאורה זו יכולה להיות קלישאה חבוטה, אך הודות לכתיבתה המדוייקת מצליחה בריינר להוציא מהדמויות סיפור מרתק שמגולל את סיפורן אך יותר מכך את סיפורה של חברה בהתפרקות. חברה המחפשת אחר משמעות בין אם כוזבת ובין אם אותנטית. בספרה, כל אחד מהגיבורים יוצא למסע של חיפוש, וכמאמר הסיפור העממי לרוב האוצר טמון מתחת לגשר. אך כמו במקרים רבים אחרים, העניין איננו מצוי בפיתרון אלא בדרל להשגתו. 

שוברים את חומת השתיקה של בני הדור השני

החלק השני של הספר עוסק בחוויותיהם של בני הדור השני, הגדלים בבתים מושתקים בהם האמת המסתתרת מתחת לפני השטח נעה כמו לוחות טקטוניים שמשנים את פני הקרקע בהתפרצויות לא צפויות. כך הדודה, דורה, שקופצת לביקורים לא צפויים מהעיר הגדולה, דוחקת לתוך שגרת יומה של משפחה זעיר בורגנית חוויות מהעבר שכולם מעדיפים לשכוח. התפרצויות של בכי, שתיקות ארוכות ודודים שאיש אינו מכיר מהווים חלק מפסקול חיים של ילדה התרה אחר יציבות בעולם שרב בו הנסתר על הגלוי. גם כאן הזירה התרבותית גדושה בספרים וביוצרים שדשו בחייהם של בני הדור השני, אך למרות הצפיפות הרבה בריינר מצליחה למצוא קול אותנטי ומחדש.

אהבתי בעיקר את היכולת שלה להראות כיצד ישנה תגובות פסיכולוגיות עוברות בירושה בין הדורות, וכך בגידותיה של האם מתכתבות עם בגידותיה של הבת. השתיקות מהילדות מקבלות משמעות מחודשת בבבגרות וכך הלאה. אין מעשים שנעשים במחשכים בסופו של דבר הכל צף, נגלה לעין ומשנה את המציאות של היקרים לנו. 

לא הליכה קלה על חוף ימה של תל אביב

אהבה עברית, אינו הליכה קלה בטיילת ואינו בן לוויה לגדות הבריכה של מלון הכל כלול, אולם לערבים של התנתקות ורצון להתעלות מעל השגרה, הוא בהחלט מהווה בן לוויה ראוי. שושי בריינר, כותבת בדייקנות הדמויות עשויות לתלפיות וכך לצד ההכרה בספרות במיטבה ניתן לצאת עם כמה תובנות על מורשת השחיקה של הזעיר בורגנות הישראלית.

 המלצות נוספות

חוויות בני הדור השני- ליזי דורון

הבורגנות הישראלית בשחיקתה- יעלהדיה, מירי רוזובסקי.