דילוג לתוכן הראשי

מורות לנבכי הזמן- סדרות דוקו מומלצות במיוחד

 אחד מהפילוסופים שטלטלו את שלוותי אי שם בימי התואר הראשון היה, מישל פוקו. ההוגה הצרפתי שפעל ויצר בשנות השישים והשבעים בצרפת הכניס לעולמי מושגים כמו כח, מבנים סמויים ופרקטיקות של שליטה. כתיבתו נעה בין בלשנות, היסטוריה אינטלקטואלית, היסטוריה חברתית ופילוסופיה. פוקו הכניס לעולמי ולעולמם של מיליונים נוספים מעין ספר צופן שבאמצעותו ניתן לזהות את מבני הכוח הסמויים מהעין. אלו שמכתיבים את תפיסותינו לגבי מיניות, כלפי השלטון הראוי, הסדרים הכלכליים שאנו מקיימים ומשמרים. בשונה מפילוסופים רבים כתיבתו לא נשארה רק במדשאות הקמפוסים ובכתי עת מקצועיים, אלא היא התפשטה לעולמות נוספים, מעוררת, מרתיחה ומשנה את המציאות הסובבת אותה. הדיה הגיעו לפוליטיקה, לאומנות וגם ליצירה הטלוויזיונית. 

הסדרות שמנסות לחשוף את מבני הכוח בחברה הישראלית

בשנה האחרונה יצאו שתי  סדרות מיני-דוקו שהולכות בדרכה של הפילוסופיה שחפצה לחשוף את המנגנונים הסמויים מן העין. אלו שעל אף שהם מעצבים את חיינו אנו לא מבחינים בהם משום שהם הפכו  לחלק מסדר העולם שלנו. ראיתי את שתיהן  בזו אחר זו. כל אחת מהן חשפה בפני  עוד טפח על המציאות הישראלית, שזרמי העומק שלה נסתרים מן העין, בלי מפוענחים ומסווים היטב. 

הליכודניקים (ערוץ 13, 2019) 

צוות תכנית התחקירים המצליחה, עובדה, מבית אילנה דיין יצא לפצח את ה-DNA של תנועת הליכוד. בשלושה פרקים היוצרים מביאים את סיפורה של התנועה  מימי המהפך של 1977 ועד לימי נתניהו. בשורה של ראיונות עם: יחיאל חזן (אבא של אורן וחבר כנסת מורשע בעברו), אורי שני (מנכ"ל התנועה), לימור לבנת ועוד גלריה צבעונית הם מנסים למצוא את החומר הייחודי של התנועה ששולטת במדינה כבר למעלה מארבעים שנה. 

לשיטתם הסיפור מתחיל בכינונה של ברית המקופחים בין יוצאי המחתרות (לח"י,אצ"ל)  לבין עולי ארצות האיסלאם. סיפורן של שתי הקבוצות הללו שהתחברו יחדיו בשולי השיח הישראלי  לא היה ידועה לי. לא הבנתי עד כה שאלו ואלו התחברו בעיקר בשל שנאתם היוקדת למפא"י ולמבשריה בציבוריות הישראלית. החיבור בין שני הציבורים יצר את תנועת הליכוד שמתחת לפני השטח תמיד מקיימת בתוכה מאבק בין שני הכוחות הללו השונים בתרבותם וגישתם. כך הותכו להם יחדיו בניהם של המשפחה הלוחמת מרידור, לבנת, בגין ועוזי לנדאו עם המנהיגות העולה של עיירות הפיתוח שהביאה לכנסת את דוד לוי, משה קצב, סילבן שלום ורוחמה אברהם. ההתנגשות הבלתי נמנעת בין שני הכוחות הללו הולידה לא מעט מחנאות שהפכה את התנועה למרחב יצרי וגועש שרק אפס קצהו נחשף לעיני הציבור. הסידרה סוקרת את רגעי החיבור והפיצול ומעלה נשכחות כמו ליל המיקרופונים ב-1990 שהביא את ההתנגשות בין שמיר לשרון לשיאים חדשים, הנאום המפורסם של לימור לבנת "רוצים ג'ובים" וכמובן מאבקיו של דוד לוי להנהגת המדינה. 

כל חובב פוליטיקה ימצא בראיונות ובקטעי הראיונות אוצר בלום, המסביר את ההתנהלות מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית. כלל המרואיינים משיבים בגילוי לב (שלעיתים מעלה דחיה ושאט נפש), ומצליחים לפתוח צוהר לעולם שבדרך כלל לא מגיח במהדורות החדשות. 

הוואקום המנהיגותי מולא על ידי הטאלנט מאמריקה

תובנה נוספת מצויה שטמונה בסדרה עולה מהצגתו של משבר המנהיגות שנוצר לאחר פרישתו של בגין ב-1983. ההתפטרות הפתאומית חשפה חלל שמולא על ידי יוצאי המחתרות בראשות יצחק שמיר. אך למרות התבוסה של המחנה המזרחי, השטח והפעילים עדיין היו שייכים לדוד לוי ואנשיו. כך במשך שנים חיו אלו לצד אלו, מתאחדים ומתפרקים בכל פעם בזכות מנהיג כריזמטי שהצליח לגשר על השוני. גשר זה הפך לאוטוסטרדה יצוקה בימיו של נתניהו שהתיך את המחנות סביב דמותו. באמצעות סקרי עומק, כריזמה ותכסיסנות שהגיע היישר מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. נתניהו הצליח להרחיק את דור הנסיכים מעל הליכוד, לרסק את מחנה דוד לוי  ולהפוך את התנועה למרחב של הערצה עיוורת למנהיג היודע לספק את תאוות בוחריו לכוח, לשלטון ולריסוק הכוחות שבעבר השפילו את אבותיהם. נתניהו החותם את הסדרה הוא הקברן של התנועה, אך בוא בעת באופן פרדוקסלי מי שמעניק לה סם חיים להמשיך ולשלוט במדינה עוד שנים ארוכות. 

אז כהיום נתניהו הוא רב אומן, שמצליח להערים על מתנגדיו פעם אחר פעם. מעשיו הם כמו ספר הדרכה בן ימנו לספרו המונומנטאלי של ניקולו מקיוואלי, הנסיך. הוא מצליח לפוגג בריתות, להוליך שולל את הקרובים לו ולהקיף את עצמו באנשי שלומו שמוכנים לעשות הכל על מנת לשמור עליו מכל רע. אפשר לשנוא ואפשר לאהוב אותו, אך אי אפשר שלא להתפעל מהגאון הפוליטי בעל תשע הנשמות. חידת מנהיגותו לא פוצחה בסדרה הזו, וגם הטבעת המקיפה אותו לא נחדרה. ניסיונות ראשוניים ניתן למצוא בסדרה, ימי בנימין, של העיתונאי עמית סגל אך גם שם רב הנסתר  על הנגלה. נראה שסדרות אלו עוד יחכו ליום שאחרי, ורק אז לאחר שהוא יהפוך להיסטוריה נוכל להבין מה באמת חווינו בעשורים בהם הוא שלט בנו ביד רמה. 

עושים לביתנו (כאן 11, 2020) 

העיתונאי והפרשן, סמי פרץ, יוצא במיני סדרה חדשה שבמרכזה ניסיון  לאתר את הפרשיות הכלכליות שעיצבו את החברה הישראלית. סגנונו הרהוט ושפתו הנגישה מאפשרת גם למי שאינם מונחים בסוגיות כלכליות להרגיש בנוח ולהתוודע לקשר שבין כלכלה וחברה. הודות לראייתו המקורית פרץ מצליח לקחת סוגיות כלכליות שכבר נלעסו ונטחנו עד דק ולמצוא בהם חידושים וגילויים. ארבעת  פרקי הסדרה עוסקים בסוגיות כלכליות שעיצבו וממשיכות לעצב את המרחב הישראלי: ויסות המניות בראשית שנות השמונים והתוכנית הייצוב, פרויקט הלביא,  סיפורם של הטייקונים והסכמי השילומים עם גרמניה. הפרקים מורכבים מקטעי ארכיון, מראיונות עומק עם אנשי מקצוע ופוליטיקאים ובכך מאפשרים לראות את המציאות מזוויות שונות. 

הון שלטון עיתון סיפור רב שנים ולא המצאה בת זמננו 

בסדרה מצליח פרץ להראות את הקשר בין כספי התשלומים לבין התרחבותו של אי השוויון בישראל. בין פיתוח פרויקט מטוס הלביא לבין עלייתה של תעשיית  ההיי-טק הישראלי.  את ההקשרים ארוכי הימים בין הון-שלטון שהגיעו לשיאם כאשר מפלגה אחת שלטה בהסתדרות (כלומר בכוח העבודה) באמצעי הייצור ובהון (בנקים). ימיו של שר האוצר הכל יכול שמתהלך עם פנקס בו הוא מחליט מי לשבט ומי לחסד, צילקו את החברה הישראלית. הרצון לשבור את המונופול הזה מצא לבסוף את דרכו לתוכנית הייצוב של 1985 ולאחר מכן להפרטות הגדולות של שנות התשעים. כך בשני עשורים בודדים הועבר הכוח ממנגנונים מפלגתיים  לקבוצה מצומצמת של בעלי הון ושררה מה שלימים נקרא, הטייקונים. כך הודות להסבריו המלומדים ולהקשרים הרבים קיבלתי הצצה לנתונים, לסיפורים ולקטעי ארכיון המספרים את סיפורה של החברה הישראלית באור חדש. 

התאגיד שלא הכזיב

לפני שנים מעטות שהתאגיד עלה לאוויר רבים לא האמינו בו וביושרתו, ראו בו מאובן המסרב להיעלם במעמקי השכחה. אך התאגיד וחטיבת הדוקו שלו מצליחים איפה שרבים נכשלו. הם הופכים את ההיסטוריה שלנו לסיפור מרתק, את האירועים האקראיים לנרטיב שאפשר להתייחס אליו. ומעל הכל זו אינה טלוויזיה מגויסת כפי שרבים חששו, אלא להיפך, זו יצירה מעוררת לתודעה, לחשיבה ביקורתית וליצירת הקשרים. 

לאחר צפייה בשתי הסדרות חשתי שהתיאוריה הביקורתית של מישל פוקו, הקוראת לאתר את מבני הכוח החברתיים פורצת מקתדרות אוניברסיטאיות לסלון הביתי. בשעות ספורות, קיבלתי הצצה למתרחש מעבר למהדורות הבוחנות לפרטי פרטים רכילויות, הדלפות וסיפורים סוחטי דמעות אך מחמיצות את הסיפור האמיתי. הסיפור של איך החברה בה אנו חיים מתעצבת, מסתאבת ומתאבנת. 

אלו הן סדרות שכל מי שחפץ להבין מה קורה  מחוץ לד' אמותיו צריך לראות, להפנים ולחשוב עליהם. 

לאלו ממכם שאוהבים פוליטיקה ישראלית, קבלו המלצה לפודקאסטים ממולצים שיעזרו לכם להבין את המתרחש בין מזנון הכנסת לבין מציאות חיינו. לחץ כאן. 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי