דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

מורות לנבכי הזמן- סדרות דוקו מומלצות במיוחד

 אחד מהפילוסופים שטלטלו את שלוותי אי שם בימי התואר הראשון היה, מישל פוקו. ההוגה הצרפתי שפעל ויצר בשנות השישים והשבעים בצרפת הכניס לעולמי מושגים כמו כח, מבנים סמויים ופרקטיקות של שליטה. כתיבתו נעה בין בלשנות, היסטוריה אינטלקטואלית, היסטוריה חברתית ופילוסופיה. פוקו הכניס לעולמי ולעולמם של מיליונים נוספים מעין ספר צופן שבאמצעותו ניתן לזהות את מבני הכוח הסמויים מהעין. אלו שמכתיבים את תפיסותינו לגבי מיניות, כלפי השלטון הראוי, הסדרים הכלכליים שאנו מקיימים ומשמרים. בשונה מפילוסופים רבים כתיבתו לא נשארה רק במדשאות הקמפוסים ובכתי עת מקצועיים, אלא היא התפשטה לעולמות נוספים, מעוררת, מרתיחה ומשנה את המציאות הסובבת אותה. הדיה הגיעו לפוליטיקה, לאומנות וגם ליצירה הטלוויזיונית. 

הסדרות שמנסות לחשוף את מבני הכוח בחברה הישראלית

בשנה האחרונה יצאו שתי  סדרות מיני-דוקו שהולכות בדרכה של הפילוסופיה שחפצה לחשוף את המנגנונים הסמויים מן העין. אלו שעל אף שהם מעצבים את חיינו אנו לא מבחינים בהם משום שהם הפכו  לחלק מסדר העולם שלנו. ראיתי את שתיהן  בזו אחר זו. כל אחת מהן חשפה בפני  עוד טפח על המציאות הישראלית, שזרמי העומק שלה נסתרים מן העין, בלי מפוענחים ומסווים היטב. 

הליכודניקים (ערוץ 13, 2019) 

צוות תכנית התחקירים המצליחה, עובדה, מבית אילנה דיין יצא לפצח את ה-DNA של תנועת הליכוד. בשלושה פרקים היוצרים מביאים את סיפורה של התנועה  מימי המהפך של 1977 ועד לימי נתניהו. בשורה של ראיונות עם: יחיאל חזן (אבא של אורן וחבר כנסת מורשע בעברו), אורי שני (מנכ"ל התנועה), לימור לבנת ועוד גלריה צבעונית הם מנסים למצוא את החומר הייחודי של התנועה ששולטת במדינה כבר למעלה מארבעים שנה. 

לשיטתם הסיפור מתחיל בכינונה של ברית המקופחים בין יוצאי המחתרות (לח"י,אצ"ל)  לבין עולי ארצות האיסלאם. סיפורן של שתי הקבוצות הללו שהתחברו יחדיו בשולי השיח הישראלי  לא היה ידועה לי. לא הבנתי עד כה שאלו ואלו התחברו בעיקר בשל שנאתם היוקדת למפא"י ולמבשריה בציבוריות הישראלית. החיבור בין שני הציבורים יצר את תנועת הליכוד שמתחת לפני השטח תמיד מקיימת בתוכה מאבק בין שני הכוחות הללו השונים בתרבותם וגישתם. כך הותכו להם יחדיו בניהם של המשפחה הלוחמת מרידור, לבנת, בגין ועוזי לנדאו עם המנהיגות העולה של עיירות הפיתוח שהביאה לכנסת את דוד לוי, משה קצב, סילבן שלום ורוחמה אברהם. ההתנגשות הבלתי נמנעת בין שני הכוחות הללו הולידה לא מעט מחנאות שהפכה את התנועה למרחב יצרי וגועש שרק אפס קצהו נחשף לעיני הציבור. הסידרה סוקרת את רגעי החיבור והפיצול ומעלה נשכחות כמו ליל המיקרופונים ב-1990 שהביא את ההתנגשות בין שמיר לשרון לשיאים חדשים, הנאום המפורסם של לימור לבנת "רוצים ג'ובים" וכמובן מאבקיו של דוד לוי להנהגת המדינה. 

כל חובב פוליטיקה ימצא בראיונות ובקטעי הראיונות אוצר בלום, המסביר את ההתנהלות מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית. כלל המרואיינים משיבים בגילוי לב (שלעיתים מעלה דחיה ושאט נפש), ומצליחים לפתוח צוהר לעולם שבדרך כלל לא מגיח במהדורות החדשות. 

הוואקום המנהיגותי מולא על ידי הטאלנט מאמריקה

תובנה נוספת מצויה שטמונה בסדרה עולה מהצגתו של משבר המנהיגות שנוצר לאחר פרישתו של בגין ב-1983. ההתפטרות הפתאומית חשפה חלל שמולא על ידי יוצאי המחתרות בראשות יצחק שמיר. אך למרות התבוסה של המחנה המזרחי, השטח והפעילים עדיין היו שייכים לדוד לוי ואנשיו. כך במשך שנים חיו אלו לצד אלו, מתאחדים ומתפרקים בכל פעם בזכות מנהיג כריזמטי שהצליח לגשר על השוני. גשר זה הפך לאוטוסטרדה יצוקה בימיו של נתניהו שהתיך את המחנות סביב דמותו. באמצעות סקרי עומק, כריזמה ותכסיסנות שהגיע היישר מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. נתניהו הצליח להרחיק את דור הנסיכים מעל הליכוד, לרסק את מחנה דוד לוי  ולהפוך את התנועה למרחב של הערצה עיוורת למנהיג היודע לספק את תאוות בוחריו לכוח, לשלטון ולריסוק הכוחות שבעבר השפילו את אבותיהם. נתניהו החותם את הסדרה הוא הקברן של התנועה, אך בוא בעת באופן פרדוקסלי מי שמעניק לה סם חיים להמשיך ולשלוט במדינה עוד שנים ארוכות. 

אז כהיום נתניהו הוא רב אומן, שמצליח להערים על מתנגדיו פעם אחר פעם. מעשיו הם כמו ספר הדרכה בן ימנו לספרו המונומנטאלי של ניקולו מקיוואלי, הנסיך. הוא מצליח לפוגג בריתות, להוליך שולל את הקרובים לו ולהקיף את עצמו באנשי שלומו שמוכנים לעשות הכל על מנת לשמור עליו מכל רע. אפשר לשנוא ואפשר לאהוב אותו, אך אי אפשר שלא להתפעל מהגאון הפוליטי בעל תשע הנשמות. חידת מנהיגותו לא פוצחה בסדרה הזו, וגם הטבעת המקיפה אותו לא נחדרה. ניסיונות ראשוניים ניתן למצוא בסדרה, ימי בנימין, של העיתונאי עמית סגל אך גם שם רב הנסתר  על הנגלה. נראה שסדרות אלו עוד יחכו ליום שאחרי, ורק אז לאחר שהוא יהפוך להיסטוריה נוכל להבין מה באמת חווינו בעשורים בהם הוא שלט בנו ביד רמה. 

עושים לביתנו (כאן 11, 2020) 

העיתונאי והפרשן, סמי פרץ, יוצא במיני סדרה חדשה שבמרכזה ניסיון  לאתר את הפרשיות הכלכליות שעיצבו את החברה הישראלית. סגנונו הרהוט ושפתו הנגישה מאפשרת גם למי שאינם מונחים בסוגיות כלכליות להרגיש בנוח ולהתוודע לקשר שבין כלכלה וחברה. הודות לראייתו המקורית פרץ מצליח לקחת סוגיות כלכליות שכבר נלעסו ונטחנו עד דק ולמצוא בהם חידושים וגילויים. ארבעת  פרקי הסדרה עוסקים בסוגיות כלכליות שעיצבו וממשיכות לעצב את המרחב הישראלי: ויסות המניות בראשית שנות השמונים והתוכנית הייצוב, פרויקט הלביא,  סיפורם של הטייקונים והסכמי השילומים עם גרמניה. הפרקים מורכבים מקטעי ארכיון, מראיונות עומק עם אנשי מקצוע ופוליטיקאים ובכך מאפשרים לראות את המציאות מזוויות שונות. 

הון שלטון עיתון סיפור רב שנים ולא המצאה בת זמננו 

בסדרה מצליח פרץ להראות את הקשר בין כספי התשלומים לבין התרחבותו של אי השוויון בישראל. בין פיתוח פרויקט מטוס הלביא לבין עלייתה של תעשיית  ההיי-טק הישראלי.  את ההקשרים ארוכי הימים בין הון-שלטון שהגיעו לשיאם כאשר מפלגה אחת שלטה בהסתדרות (כלומר בכוח העבודה) באמצעי הייצור ובהון (בנקים). ימיו של שר האוצר הכל יכול שמתהלך עם פנקס בו הוא מחליט מי לשבט ומי לחסד, צילקו את החברה הישראלית. הרצון לשבור את המונופול הזה מצא לבסוף את דרכו לתוכנית הייצוב של 1985 ולאחר מכן להפרטות הגדולות של שנות התשעים. כך בשני עשורים בודדים הועבר הכוח ממנגנונים מפלגתיים  לקבוצה מצומצמת של בעלי הון ושררה מה שלימים נקרא, הטייקונים. כך הודות להסבריו המלומדים ולהקשרים הרבים קיבלתי הצצה לנתונים, לסיפורים ולקטעי ארכיון המספרים את סיפורה של החברה הישראלית באור חדש. 

התאגיד שלא הכזיב

לפני שנים מעטות שהתאגיד עלה לאוויר רבים לא האמינו בו וביושרתו, ראו בו מאובן המסרב להיעלם במעמקי השכחה. אך התאגיד וחטיבת הדוקו שלו מצליחים איפה שרבים נכשלו. הם הופכים את ההיסטוריה שלנו לסיפור מרתק, את האירועים האקראיים לנרטיב שאפשר להתייחס אליו. ומעל הכל זו אינה טלוויזיה מגויסת כפי שרבים חששו, אלא להיפך, זו יצירה מעוררת לתודעה, לחשיבה ביקורתית וליצירת הקשרים. 

לאחר צפייה בשתי הסדרות חשתי שהתיאוריה הביקורתית של מישל פוקו, הקוראת לאתר את מבני הכוח החברתיים פורצת מקתדרות אוניברסיטאיות לסלון הביתי. בשעות ספורות, קיבלתי הצצה למתרחש מעבר למהדורות הבוחנות לפרטי פרטים רכילויות, הדלפות וסיפורים סוחטי דמעות אך מחמיצות את הסיפור האמיתי. הסיפור של איך החברה בה אנו חיים מתעצבת, מסתאבת ומתאבנת. 

אלו הן סדרות שכל מי שחפץ להבין מה קורה  מחוץ לד' אמותיו צריך לראות, להפנים ולחשוב עליהם. 

לאלו ממכם שאוהבים פוליטיקה ישראלית, קבלו המלצה לפודקאסטים ממולצים שיעזרו לכם להבין את המתרחש בין מזנון הכנסת לבין מציאות חיינו. לחץ כאן. 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שלוש סדרות מתח ישראליות שיעוררו לכם את הסגר

 עלייתו של תאגיד השידור כאן 11 עוררה שדים מרבצם. רשות השידור המיתולוגית הובסה על ידי הערוצים המסחריים, הסכמי העבודה שהונחו על צווארה לא אפשרו לה להתחדש ולהשתנות ותחושה של  ייאוש  וחוסר רלוונטיות פשטה במסדרונות רוממה השוממים. לאחר שהוחלט על פירוקה והקמתו של תאגיד מחודש  החל מאבק פוליטי עיקש. כדרכו נתניהו חזר בו וסוגיות של תרבות ובידור פינו את מקומן לזהותם  הפוליטית של הכתבים, למידת העצמאות בדיווח ומעל הכל לסוגיית הסוגיות, מידת הנאמנות לראש הממשלה ולחבר מרעיו. הימים חלפו, הניסיונות לבטל את הפירוק כשלו והתאגיד יצא לדרך. בשנתיים שעברו מיום הקמתו התחוללה לא פחות ממהפכה תרבותית בישראל, היצירה המקומית נסקה וללוח השידורים החלו להגיח תכניות מקור שרעננו את רצועות השעמום של הערוצים המסחריים שלא הצליחו לייצר תוכן מלבד רצועות אקטואליה ארוכות הממחזרות ידיעות במשך שעות ותוכניות ריאליטי מתוחות כמו גומי לעיסה, המנסות להפיק את מיצוי הטעמים המרבי מהתערובת הזולה.  לצד תכניות אקטואליה אינטליגנטיות ומרחיבות דעת, הופקו סדרות תעודה חדשות שפתחו בפני הצופים עולמות לפינות נסתרות בקיו...

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....