דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2013

ארץ גזרה- אסף גברון הגבעה

לפני שהתגייסתי לצה"ל ביקרתי מספר פעמים אצל חברים שהתגוררו בהתנחלויות בעוטף ירושלים (תקוע, גוש עציון, אפרת)  אולם יחד עם זאת השטחים נדמו בעיני לארץ הנמצאת מעבר להרי החושך הנידונה בעיקר בחדשות ובעלוני פרשת השבוע. לעומת זאת לאחר גיוסי המרחבים שבין באר שבע לעפולה הנחתכים בציר 60 המפורסם הפכו עבורי למעין ביתי שני. כמו סוקר מדופלם של הלשכה המרכזית לסטיסטיקה ביקרתי במאות דירות בעשרות ישובים שונים, סקרתי רכבים והתהלכתי בסימטאות ובמטעים. המוצבים הצה"לים היו על פי רוב בסמיכות לישובים יהודים בהם ערכנו קניות, שתינו כוס תה מהבילה בלילה קר ונקלענו לשיחות ליליות עם תורני השמירות המשועממים. זכורה לי בעיקר החווה של אברי השוכנת באחת  הגבעות הסובבות את הישוב איתמר. בית עץ מהמם המשקיף על הנוף, דיר עזים וערוגות אורגניות, סוסים צוהלים דוהרים על הגבעות, אוויר נקי שקורע את הריאה ומרחבים שלא נגמרים. בקיצור פסטורליה שנוסעים עבורה חצי עולם על מנת להיטמע בתוכה. את הנינוחות והחיבור לטבע גדעו מערום הנשקים המוצב בצד החדר,הרכב הצבאי המשוריין הניצב על שביל הפטרולים ובית משפחת שבו השרוף הממוקם בישוב הסמוך המ…

חירות נזילה- הבגידה מאת הלן דנמור

לאחרונה אנו עדים לזרם הולך וגובר שלספרים שעלילותיהם מתרחשות בעידן הטרור הסטלניסטי. כאשר הבולטת שבהם הינה סדרת המותחנים שחיבר הסופר הבריטי טום רוב סמית' : ילד 44, הנאום הסודיי וסוכן מס' 6.  בשטף זה ניתן למצוא גם את  ספרה של הסופרת הבריטית, הלן דאנמור, הבגידה (ידיעות אחרונות-2011). אני מאמין שבעידן שאחרי 9-11 בו הולכים ומצטמצמים זכויות הפרט, מתעוררים כהד עמום זכרונות בדבר טרור ברוטאלי ובלתי מתפשר שהיכה בעשרות מילונים שסבלו מחיתתו של השלטון הסובייטי. כיום נוח לנו לחשוב שאנו רחוקים מימי הטרור כמרחק מזרח ממערב. אולם ההתנהגויות האנושיות הניצבות בבסיסו של עידן הטרור מעידות שחירות הינה דבר שברירי י היכול להיגזל במהירות. 
בספרה מתארת  דנמור את סיפורה של משפחה החיה בלינגרד: אנה-סייעת בגן, אנדרי- רופא צעיר ומבטיח ואחיה הצעיר בראשית. השלושה ששרדו את ימי המצור על העיר במהלך מלחמת העולם השניה מנסים לשוב לשיגרה כאשר שדי העבר שבים אליהם באישון לילה, למרות הקשיים נראה שדרכם לשלווה יחסית סלולה. הם נהנים מעבודות קבועות, משיגרת יום, מדירה נאה ומבקתת נופש נעימה המצויה בסמיכות לעיר. אולם אירוע כביכו…

ילדים ילדים בואו הביתה

ערב אחד התגלתה בעיה בדלת הכניסה לביתי, בורכתי בכשרונות רבים אולם החזקת מברג איננה אחת מהן הזמנתי את השכן שיסייע בידי, בעודנו משפריצים D40 לחורי המנעול חמקה בתי מהבית והלכה לשחק עם חברותיה בדשא. כעבור כמה דקות עליתי במדרגות והילדה איננה, התחלתי לרוץ ולצעוק בשמה, זיעה קרה נטפה במורד גבי, תחושה של אשמה החלה לנבוט במעמקי הנשמה והפחד ממבטי התוכחה של האם כמעט ושיתק אותי. למזלי לאחר פחות מדקה מצאתי אותה מטיילת להנאתה בקרבת מקום. אלו היו רגעים שהופכים בן רגע ערב נינוח לסרט אימה בפאסט פוורד,
סופר המותחנים האמריקאי, לינווד ברקלי ,לקח את הרגע הזה והפך אותו לספר קיצבי בשם:ביום שאיבדתי אותה (מודן, 2011).  במרכזה של העלילה ניצב אב שיום בהיר אחד ילדתו בת השבע עשרה נעלמה. הנערה שיצאה כעוסה מביתם לאחר ויכוח סתמי לא שבה לעת ערב בתחילה העלמותה נראתה כמעשה נקם ילדותי אך חיש מהר החששות הראשונים מפנים את מקומם לאימה צרופה. התפתחויות שונות בחקירה מעידים על כך שהעלמותה של הבת מהווה קצה קצהו של תעלומה רחבה יותר בה מעורבים גורמים פליליים השואפים להשתיק את הפרשה בכל מחיר.
כדרכו ברקלי אינו מסתפק בעלילה קצבית אלא…

תככים ומזימות בגבינת פיראוס

על אף הכתיבה האינטנסיבית בדבר קורות היהודים במלחמת העולם השניה, עלילות הריגול שהתרחשו באותה העת לא זוכות לכתיבה מרובה בעברית (מלבד ספריו של מיודענו מיכאל בר זוהר) ועל כן שמחתי מאוד להיתקל בספרו החדש של אלן פריסט, מרגלי הבלקן, שבמרכזו ניצבות פרשיות ריגול מראשית שנות הארבעים. במרכז הספר ניצב, קוסטה, איש משטרה יווני העוסק בפרשיות עדינות המתרחשות ברחבי העיר סלוניקי. עם התקרבותה של המלחמה לגבולותיה המערביים של יון נאלץ קוסטה לעזוב עלילות של בגידות ותככים בין בעלים לנשותיהם ולעסוק יותר ויותר באירועים הקשורים לענק הגרמני הממתין בגבולותיה של יוון. השינויים בהלכי הרוח של המלחמה מובילים להגעתם של מרגלים באישון לילה, להברחת גבולות, למילוט טייסים שמטוסיהם הופלו בלב אירופה, להפצצות מהאוויר, למפגשים מחתרתיים ולאיסופי נשק ליום פקודה בקיצור כל הרפרטואר המוכר של עלילות ריגול והתקוממות. נראה שפריסט התקשה לבחור במה להתמקד ועל כן הוא פשוט שפך לתוך ספרו הקצר יחסית (פחות משלוש מאות עמודים) את כל המרכיבים האפשריים, אליהם הוא הוסיף קצת רומנים והתאהבויות בלתי אפשרויות שם בתנור לזמן לא מוגדר והינה לפנינו ספר א…

מישקה בן דוד, לא ראיתי חיילים שמחים, כתר 2013

ישנן מלחמות הנכנסות לתוך חשבון דמים עלום, וישנן מלחמות המעצבות חברה ומשנות את פניה מהקצה אל הקצה. מלחמת יום הכיפורים משתייכת לסוג השני מלבד אלפי ההורגים, עשרות אלפי הפצועים, ומעגל רחב שלמשפחות שחייהן יצאו ממסלולן לעד, מלחמת "יום הכיפורים" מהווה נקודת שבר ששינתה את פניה של החברה הישראלית בכמעט כל ממד משמעותי בספרה הציבורית. בממד הפוליטי, ההגמוניה המפא"ניקית נסדקה וכעבור ארבע שנים הועברו מושכות השלטון לידי הימין השולט במדינה מזה ארבעים שנה. בממד התרבותי, קם דור שאינו מאמין למנהיגיו ופונה לדרכים חדשות של יצירה והתבטאות הבאים לידי ביטוי בספרות, באומנות ובוודאי במוזיקה הפופולרית. על אף מרחק הזמן השפעתה לא תמה או התפוגגה אלא להפך בכל שנה נחשפים בפנינו היבטים חדשים של הטראומה הלאומית ששינתה את החברה הישראלית. ערוצי הטלוויזיה מייחדים לה מישדרי טלוויזיה, סרטים, אולפנים פתוחים והוצאות הספרים מוציאות עוד ועוד ספרים הדנים בה כמעט מכל זוית אפשרית. ההוצאות המרובות של ספרים וותיקים הרואים אור במהדורות חדשות או ספרים חדשים היוצאים חדשות לבקרים מעידים הן על העניין הציבורי שלא תם והן על …

מרגל בחורף, מיכאל בר זוהר, ידיעות אחרונות 2013

בימים אלו ניצב הסופר והחוקר מיכאל בר זוהר בחזית המאבק על שמו הטוב, וזאת בעקבות תביעה שהגיש נגדו העיתונאי רונן ברגמן. בתביעתו טוען ברגמן שבר-זוהר והעיתונאי ניסים משעל העתיקו חלקים נרחבים מתחקיריו ושילבו אותם בספרם, המוסד המבצעים הגדולים (ידיעות אחרונות, 2010), ללא ציון שם המקור. או במילים אחרות ברגמן מאשים את בר זוהר בגניבה ספרותית, מעיון בכתבות שהתפרסמו בנושא נראה שאין עשן בלי אש ותביעתו של ברגמן הינה שלב נוסף לאחר הסכם בוררות בו הוא זכה בסך 150,000 ₪ בגין השמטת העובדה שחלק ניכר מהספר מבוסס על עבודתו העיתונאית. אציין שתחושה דומה עפפה אותי עת קראתי את ספרו של העיתונאי ניסים משעל, הותר לפרסום (ידיעות אחרונות, 2011), שבעת קריאתו חשתי תחושות חוזרות ונשנות של דה-ז'ה-וו. נראה שתביעתו של ברגמן תגתגלגל בסופו של דבר לפתחו של בית המשפט. בכל מקרה היא אינה  אינה מוסיפה כבוד לבר זוהר שבמשך שלושה עשורים קנה לעצמו חזקה בספרות הביון העברית. בימים אלו בהם ההווה לוט בערפל נעים לשוב לימי הזוהר של העבר ולכן שמחתי למצוא בינות למדפי הספרים את המהדורה המחודשת של ספרו, מרגלבחורף, (ידיעות אחרונות, 2013). …

הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות- ניר ברעם יוצא למסע בשבעת המדורים

ניר ברעם, צל עולם, עם עובד, 2013, 464 עמ'מי מושך בחוטים? מאז ימי קדםמוסדות תרבות וקרנות צדקה היוו אמצעי ליצירת מוקדי השפעה בקרב חברות יריבות. הגימנזיום היווני בליבה של ירושלים בתקופה החשמונאית, בתי היתומים של המיסיון הנוצרי בירושלים וביפו בראשית המאה ה-19 ועוד ועוד. במהלך המלחמה הקרה שיטת ההשפעה העקיפה הפכה לאומנות, משני צידיו של מסך הברזל הוקמו אינספור ארגוני תרבות וסחר שכל תכליתם הייתה לחזק את יכולת ההשפעה של הצדדים בקרב סוכני שינוי בקרב הצד השני. הניסיונות להשפעה הדדית היו כה שקופים עד לכדי כך שתפקיד הנספח התרבותי בשגרירות היה שם נרדף לסוכן חשאי המפעיל רשת של סוכנים מעבר לקווי האויב. לאחר נפילתו של מסך הברזל ב-1989 השיטות הישנות לא נעלמו אלא השתכללו והפכו לקשות יותר לגילוי ואיתור. לאחרונה שיטות אלו נחשפו בקול תרועה רמה בעקבות הקמפיין הציבורי שניהלה תנועת "אם תרצו" כנגד הקרן החדשה לישראל שלטענתם מהווה זרוע של ממשלות אירופאיות לטובת קידומו של שיח דמוקרטי-ליברלי העולה בקנה אחד עם האינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהן. אני חש רתיעה עמוקה מציד המחשבות שמובילים הקמפיינרים של &q…

מי מסתתר מאחורי המסכה חתול מפלצת או ילדה יפה

מאז ימיו של מיכאל אוחיון לא קם בישראל בלש שניתן להזדהות עימו. פה ושם הגיחו ניסיונות כמו ליזי דורון של שלומית לפיד אולם דמויות עמוקות המצליחות מחד לייצר מתח עלילתי ומאידך לעורר בקורא רגשות עמוקים לא היו מן הנמצא. מצוקה זו הצריכה את הקורא לבחור בין  שתי סוגות ספרותיות: מתח או דרמה. סדרת ספרי הבילוש של הסופר והחוקר הישראלי, דרור משעני, (תיק נעדר, כתר-2011, אפשרות של אלימות, כתר- 2013) נכנסת  לתוך הוואקום התרבותי הזה. תוך שהיא מציבה גיבור ישראלי חדש:  חוקר משטרה  אפרפר הצועד ברחובותיה של חולון.  הרחובות הנגלים לעיניו של החוקר, אברהם אברהם, אינם נוצצים ומלאי זוהר, אלא הם  מנומנמים ,נורמטיבים וחסרי ייחודיות. תיאוריהם הכמעט באנליים מחזקים בקורא את התחושה שלפניו ספר מתח מפוהק. אולם עד מהרה מעבר למרפסות הסגורות בתריסי אלומיניום מסתתרים סיפורים שלא יכולים להשאיר את הקורא באדישותו. מתחת למעטה של משפחות מתפקדות מתקיים אולם מקביל שסופו כיאה לז'אנר מסתיים באבו-כביר. את מעטה השתיקה פורץ גיבורו של משעני, החוקר אברהם אברהם,  בן יחיד להוריו המנהל חיים של אאוט-סיידר בתוך מציאות החיים הסואנת של ערי המ…

ויקראם סת, מאגם הרקיע-מסע דרך שינג'יאנג וטיבט, זמורה ביתן, 2001

כל יום שעובר מהווה כברת דרך נוספת במסע חיינו, פעמים הנופים מסעירים ומעוררי מחשבה ופעמים יש בהם כדי להוליך עליך שיעמום בחד גווניות שבהם. ההיבט המרכזי בכל מסע שהוא טמון בעיני המתבונן במידת סקרנותו. ובמפגשים שהוא מזמן לעצמו תוך כדי ההליכה. ספרי מסעות מהווים הצצה למפגש המתקיים בין ההולך לדרך בה הוא מהלך. ככל שהמהלך מרחיב את אישוניו ומאפשר למראות, לקולות ולניחוחות להגיח למעמקי תודעתו כך נוצר מפגש מרתק יותר. לא פעם החוויות נשארות אצל האדם החווה אשר אינו מצליח להעביר את חוויותיו לזולתו. פעמים רבות נפגשתי עם מטיילים שסיפרו שעברו חוויות עוצמתיות במהלך טיוליהם בעולם, אולם כעבור דקות בודדות יבש מעיין סיפוריהם וחיש מהר חשתי בטעם תפל וממוחזר. אין ספק שהעלאת חוויות מסע על הכתב אינה דבר של מה בכך. ויקראם סת בספרו, מאגם הרקיע, מצליח לעמוד במשימה זו בגבורה, ולפתוח בפני הקורא צוהר לחוויות שעבר בבהם תר בטרמפים ממדבריות שינג'יאנג להרי  טיבט.
מסעו של סת מתחולל בראשית שנות השמונים של המאה השמונים, עת ליקקה סין את הפצעים שפצעה בה המהפכה התרבותית שהתחוללה על ידי חניכיה הצעירים של משמרות המהפכה הסיניים עת…

לוחמי הצללים

סיפורי ריגול ומשחקי זהויות היוו לאורך השנים כר פורה ליצירת מותחנים, וסרטי פעולה. זאת משום שההכרה שישנם אנשים המהלכים ביננו ולמעשה מנהלים חיים מקבילים תחת זהויות אחרות במרחבים שונים אכן מסעירה את הדימיון. לא עוד אנשים המהלכים בבוקר ליום עבודה נורמטיבי ושבים לבתים לעת ערב, אלא לוחמי צללים הנעים במהירות מיעד ליעד בחתירה אחר פיענוח תעלומות נסתרות, כאשר באמתחתם צדקת הדרך ותחושה של שליחות. המיתוס הזה על "לוחמי הצללים" מאפשר לנו לפתח דימויים רומנטיים על דמותם של הלוחמים הללו, הפועלים ללא לעות למימושן של מטרות נעלות. האמת ככל הנראה רחוקה מאוד מהדימוי המצ'ואיסטי שקיבל ביסוס וחיזוק מסרטי ג'ימס בונד ודומיו שקעקעו בדימיוננו את הדימוי חף הפגמים של איש הריגול המסוקס. בחופשתי האחרונה נחשפתי דווקא לשתי יצירות המנסות להראות את המורכבות העומדת מאחורי דימויים הזוהר של לוחמי הצללים. היצירה הראשונה הינה יצירתו של איש המוסד לשעבר, מישקה בן דוד,"תחנה סופית אלג'יר" (ידיעות אחרונות,2012) . במרכז הספר ניצב מיקי שמחוני, אומן ולוחם שבעקבות אירוע טרומאטי  מתגייס לשורות היחידה המבצע…

גלוי ונעלם,איאן רנקין, רימונים, 2012

הצורך האנושי בחיי קבוצה נידון ונחקר על ידי חוקרים מאסכולות שונות: פסיכולוגים, ביולוגים, סוציולוגים ועוד. לחיי הקבוצה על רבדיה השונים ישנם מחירים לא מבוטלים, הנובעים מכך שעל מנת לחיות ביחד אנו זקוקים לוותר מתמיד על חלק מהמאווים והרצונות שלנו. לא פעם נדמה לי שהסדר החברתי מנתב אותי לפעילויות שאני לא בהכרח מעוניין בהם, אני נפנה לעיסוקים שלא בהכרח מעניינים אותי ומקיים שיחות שכל תכליתן לתת לי את התחושה שאני חלק מהקולקטיב הסובב אותי. פעמים אינני יודע האם פעולותי הם פועל יוצא של רצוני או שמע אני מונע על ידי תכתיבים חברתיים (גלויים או סמויים) המפעילים אותי. שוב ושוב עולה בי השאלה, מיהו האני האותנטי? ומהם רצונותי? המתח המובנה בין היחיד הרוצה לממש את עצמו לבין החברה הממשטרת נמצא בבסיס הקיום האנושי ומהווה כר פורה ליצירה הספרותית לאורך השנים. מתיחות זו מצויה בבסיס הספר, גלוי ונעלם, של סופר המותחנים הסקוטי, איאן רנקין (Ian Rankin). הספר  ראה אור באנגליה לפני שני עשורים אול רק  לאחרונה תורגם לעברית. במרכז הספר ניצב מיודענו המפקח ג'ון ריבס, גיבור ספריו של רנקין, היוצא לפענח את מותו המסתורי של נרק…

יום דין- חוויות מגיבוש רוחני

תפילות הימים הנוראים, משולות לגיבוש סיירת מטכ"ל אליו מתכוננים צעירים חדורי מוטיבציה חודשים ארוכים. על מנת לצלוח את הגיבוש לא ניתן להיזרק לקו הזינוק אלא יש צורך בהכנות מפרכות הן בצד המנטאלי והן בצד הפיזי. אלו שהגיעו לגיבוש ללא הכנה מספקת מוצאים את  עצמם חיש מהר בצד הדרך אוחזים בסרעפת העולה ויורדת ללא שליטה, כאשר זרם של מיצי קיבה פורץ מפיהם ומלכלך את החול הזהוב של גבעות וינגייט. על מנת להימנע מצבים מביכים מעין אלו,  חכמינו סללו מעין מסלול מקדים לימים הנוראים, אשר תחילתו באמירת סליחות לכל אורכו של חודש אלול, בתפילות ראש השנה הנחלקות ליומיים מפרכים. אולם נקודת השיא מצויה כמובן ביום הכיפורים המהווה מסלול למיטיבי לכת הנחלק לחמישה מסלולי משנה (ערבית,שחרית,מוסף,מנחה ונעילה), ההולכים ומאתגרים את קהל המתפללים הנצרך לעמוד שעות ארוכות באולם צפוף הכמהה לאוויר נקי וכל זאת ללא מים ומזון כאשר צרחות ילדים ממלאות את החלל ומאתגרות את כאב הראש שכבר קנה לו מקום של קבע בראשם. בין כל מסיחי הדעת הללו המתפלל כמהה גם לחוויה רוחנית שתחבר אותו לקהל המתפללים וכמובן לריבונו של עולם. אכן אתגר לא פשוט, אל מולו …