דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2020

יאיר אגמון יוצא למסע בעקבות הכמיהה לאהבה

יאיר אגמון, שמשהו יקרה, כתר, 2017, 284 עמ' בימים רחוקים אי שם בשלהי שנות התשעים העברתי את ילדותי בירושלים, בבתי ספר חד מיניים. עם עוד עשרות בנים מגירי זיעה, שגופם צמח במופעים מפתיעים חודש אחד האוזניים וחודש אחר כפות הרגליים, כך במגושמות שנעה בין כיתות הלימוד המיוזעות, למגרשי הכדורסל העברנו את שנות הבגרות. המין הנשי הגיח לעולמנו פעמיים בשבוע בפעילויות של בני עקיבא שהיו קצובות בזמן אך השיח סביבם המשיך לפעם בנו לכל אורכו של השבוע. בשנות התיכון המציאות חוותה שינוי משמעותי, סביבת המפגש התרחבה ולחרדתם של ההורים ושאר משגיחי האמונה ההיכרות עם העולם שבחוץ הלכה והתרחבה. למרות התרחבותה של הפרספקטיבה עדיין חייתי בבועה שהתנפצה עבורי רק כשהגעתי למחנה הטירונים בסאנור, שם שמעתי סיפורים שהראו לי שהילדות הירושלמית שלי, הייתה בועתית לחלוטין. עולמות שונים נוצרו והתרסקו בשכונות, בקיבוצים ובמושבים שאת שמם לא הכרתי ואת המתרחש בהם לא העליתי על דעתי. שנים אני מנסה לצאת מהבועות החברתיות בהם אני חי, להכיר אנשים חדשים, להתוודע לסיפורים ולאופני פרשנות אחרים. אך עדיין ניסיונות אלו נשארים חסרים לעומת האמיתות שנ…

שלושה פודקאסטים שמחלצים את התנ"ך ממלתעות השעמום

מהתנ"ך לפלמ"ח- הציונות גואלת את הספר הנשכחבהיכלי הישיבות ובתי המדרש מונח התנ"ך בקרן זווית, עיקר הלימוד מופנה לגמרא ולהלכה. כמובן שדיוני הגמרא רצופים בפסוקים אך הללו מהווים תימוכין לטענות הלכתיות ומסורתיות שהקשר בינן לבין פשט המקראות מיקרי בהחלט. דווקא הציונות היא זו שדחפה את 24 ספרי התנ"ך לקדמת הבמה, חזון הנביאים החברתיים, כיבושי יהושוע והדרמות של בית דוד ובית עמרי זכו להתייחסות מחודשת. מתוך תפיסה אידיאולוגית זו המותחת קשר ישיר בין התנ"ך לפלמ"ח ייסד בן גוריון את חוג התנ"ך בביתו, יגאל ידין (הרמטכ"ל השני) יצא למסעות מתל דן ועד למגידו על מנת למצוא הוכחות לממלכות האבודות שכוסו בעפר. בכיתות הלימוד של החינוך הממלכתי התלמידים דקלמו את שירת דבורה וקינת דוד. המיתוס התנ"כי הועלה על נס והפך לייסוד זהותי מכונן. השנים חלפו והתנ"ך איבד בהדרגה את יוקרתו, שיעורי התנ"ך בבתי הספר התמקדו בתקבולות ובמבנים ספרותיים, הפוליטיקאים העדיפו ללחוץ ידיים בחתונות והחפירות הארכיאולוגיות נזנחו לטובת מיעוט חוקרים שהתכתש בינו לבין עצמו. מיזם 929 והחזרת העטרה ליושנ…

למה לי פוליטיקה עכשיו? המאבק להחזרת השיח הפוליטי

בני דורי זוכרים את מילותיו של יובל בנאי סולן להקת משינה, "למה לי פוליטיקה עכשיו?" הלהקה שהייתה אהודה בראשית שנות התשעים שרה על אהבה, חופש, חברויות וגלים נשברים. אפשר לומר שמשינה הייתה הסנונית שבישרה את לידתה של גלגלצ, בעלת הפסקול המלטף, את הכמיהה לנורמליות מכרבלת. לעומתה העיסוק בפוליטיקה מאופיין באי נוחות עוקרת שלווה, שמעצם הגדרתה מצריכה הכרעה, ויכוח והתנגדות. אחרי יום עבודה גדוש, טיפול בילדים צורחים הכמהים לתשומת לב, רק למעטים יש כוחות נפש לעיסוק בסוגיות פוליטיות. רובנו ככולנו מעדיפים להשאיר את הזירה הפוליטית ל"פוליטיקאים מקצועיים" ולברוח לשגרת היום יום, למלחמת הקיום, לסטרימינג ולחיוך המנחם של גיא פינס.  חברות החדשות שחפצות יותר מכל שנשאר דבוקים למסכים מודעות לכך ועל כן במקום לעסוק במהויות מושכות את השיח לפיקנטריה, לתככים ומזימות נוסח טלנובלה טורקית ולגימיקים שמעלים חיוך ויותר מתכתבים עם עולמות הבידור מאשר עם החלטות הקובעות את גורלנו. מציאות זו בה "פוליטיקאים מקצועיים" עושים במוסדות כבשלהם והציבור מתערסל ומשתבלל בטרדותיו יוצרים נתק מסוכן שהולך ומעמיק ולמ…

זהירות בינג' לפניך- מרצ'לה סדרת המשטרה שתשנה את פני התעשייה

בעבר הלא רחוק סדרות משטרה ומותחנים היו מותחות קו ברור בין הטוב לבין הרע, בין כוחות השיטור הפועלים ללא מעצורים למיגורו של הרוע לבין עולם הפשע שמכרסם ביסודותיה של החברה. גם אם לאורכה של החקירה התגלו זוויות מפתיעות על החשודים השונים,השוטרים נשארו בתומתם. את בכורתו של השוטר האהוב והמגונן בדמותו של הורשיו קיין (דיוויד קרוזו) מMaiami--CSI, ששלט ללא עוררין בז'אנר בראשית שנות האלפיים החליפו חוקרים חדשים שאישיותם ומעשיהם רחוקים מאוד מהדמויות הפלקטיות שאליהם הרגילו אותנו המפיקים האמריקאים. הבשורה האירופאית שמשנה את פניהן של הדרמות המשטרתיות את הבשורה של העידן החדש הביאה היצירה האירופאית שהחלה במחוזות המושלגים של נורבגיה ושוודיה עם סדרות כמו "הגשר" (2011) ששינו את פני התעשיה מקצה לקצה. מדובר על סדרות ריאליסטיות, עם פסקול מצמרר ודמויות שנויות במחלקות שמהר מאוד מטשטשות את החלוקה הבינארית בין טוב לרע. בשנים האחרונות הז'אנר חלחל ליוצרים נוספים וכך ניתן למצוא אותו בכל רחבי היבשת מגרמניה שהביא את "הכלבים של ברלין" ועד לשטף הסדרות הבריטיות (כולן זמינות בנטפליקס בהיקפים משתני…

האדם שבטנק ינצח- "כח צביקה" בקרבות הבלימה ברמת הגולן

צביקה גרינגולד, כוח צביקה- 24 שעות של גבורה במלחמת יום הכיפורים, מודן, 2008, 211 עמ' סיורי , בעקבות לוחמים, הם אחד מאירועי השיא של החינוך החברתי בחטיבה העליונה. אלפי תלמידים מוסעים מידי שנה לרמת הגולן לשמוע את סיפורם של לוחמי צה"ל שבלמו בגופם את הפלישה הסורית ביום הכיפורים ה-6 באוקטובר 1973. כמעט חמישים שנה לאחר האירועים, סיפורם של הלוחמים מהווה אבן יסוד בעיצובו של הדור הצעיר העומד להתגייס. באמצעותם מועלים על נס ערכים חיובים כדוגמת: הקרבה אישית, דבקות במשימה ונחישות. אלו מילים גדולות שמתכנסות לכדי סיפורים מיתולוגיים שהאנשים הנושאים אותם הופכים לסמל שנועד לשרת מטרות חינוכיות ולאומיות. כך גם אני התוודעתי לראשונה לסיפורו של כוח צביקה, טנק בודד המתייצב אל מול חטיבה סורית דוהרת ומנסה בכל כוחותיו לבלום אותה רגע לפני שהיא משתלטת על הגזרה המרכזית של רמת הגולן. לבד על ציר הנפט- קרבות הבלימה ביומה הראשון של המלחמההספר, כוחצביקה (מודן, 2008), נכתב על ידי עמי דור און וצביקה גרינגולד, מגולל ממקור ראשון את סיפורו האישי של צביקה ביומו הראשון של מלחמת יום הכיפורים. זהו אינו ספר צבאי קלאסי נעו…