לפני כשלוש שנים, יצאתי יחד עם זוגתי לירח דבש
בהרי נאפל. יום לאחר נחיתתנו בקטמנדו שאבק הדרכים בשערינו וריח הדיוטי-פרי עדיין
בבגדינו, שכרנו סבל מקומי (פורטר) קנינו
כרטיסים לשמורה ולאוטובוס ויצאנו חיש מהר
לאזור האגמים הקפואים. בתום נסיעה מפרכת באוטובוס קופצני ומרובה עיזים ונאפלים מכל
המינים והצבעים הגענו לנקודת ההתחלה. כבוגר יחידה קרבית חשתי שהרי נאפל בוודאי
יכבשו על ידי ללא קושי, בכל זאת עליתי כבר אי אלו הרים בדרום ובצפון ואת הכרמל
טיפסתי עם אלונקה ללא חילופין. תחושת עוצמה ומסוגלות עטפה אותי, הבטתי בדארמה,
הסבל ,בארשת מסוימת של יהירות. לי היו נעלי הרים וציוד משובח בעוד שהוא צעד בכפכפי
אצבע ובמכנס וחולצה שרחוקים עד מאוד מההגדרה של ביגוד תרמי. כבר לאחר חמש מאות מטרים הבנתי
שקצת ענווה לא תזיק לי, דארמה דילג על הסלעים ואני דידתי בהתנשפויות מאחוריו, כל
צעד היה נראה לי כמו נצח וככל שעלינו
בגובה הראש שלי נהיה כבד יותר ויותר עד שחשתי שראשי הופך למשקולת. עד מהרה יהירותי המערבית המתובלת
בגבריות ישראלית, פינתה את מקומה להשתאות אל מול איתני הטבע והערכה למקומיים
המטפסים ללא קושי הרים קצת יותר גבוהים, ומסובכים מהר החרמון שלנו, שלפתע נראה כמו
גבעה חמודה המהווה יעד אטרקטיבי לטיולי משפחות
עמוסות בעגלות וילדים בטיולי סוף
השבוע.
תחושות רחוקות אלו שבו אלי במלוא עוצמתן בשבועות
האחרונים כאשר שקעתי בהנאה מרובה בקריאת הספר, שבילי התהילה (- paths of glory מודן, 2010) של הסופר הבריטי הנודע ג'פרי ארצ'ר
שכבר הוציא מתחת לידיו כבר כמה ספרי מתח והרפתקאות משובחים, שלשמחת קהל הקוראים
תורגמו בצורה מיטבית על ידי בועז ויס ויצאו לאור בהוצאת מודן .
ספרו של ארצ'ר מבוסס על סיפור אמיתי שבמרכזו ניצב מטפס
ההרים הנודע ג'ורג' מאלרוי שניצב בראש צוות מטפסי הרים בריטי אשר יצאו מאנגליה בראשית
שנות העשרים מתוך מטרה לכבוש את פסגת ההר הגבוהה בעולם, האוורסט, המתנשא לגובה של
למעלה מ-8,500 מטר מעל פני הים. במיומנות רבה מצליח ארצ'ר להתחקות אחר סיפור חייו
המרתק של מאלרוי החל מילדותו כבן למשפחה בת המעמד הבינוני הנמוך באנגליה של סוף
המאה ה-19, דרך מסלול לימודיו המפותל הכולל לימודים באוניברסיטה מכובדת, נישואין
לבת עשירים שמעמדה מיוחס בהרבה ממעמדו, גיוס לצבא ושירות כקצין תותחנים בחזית
המערבית במלחמת העולם הראשונה וכלה בדרכו הייחודית כמטפס הרים העומד בסופו של דבר
בראש משלחת רשמית למחצה היוצאת למסע הרפתקני ונועז. בין לבין נחשף הקורא להלכי
הרוח התרבותיים והחברתיים של החברה הבריטית בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים.
העלילה הסוחפת נשזרת בנושאים מרתקים של שוויון זכויות לנשים, ערכי המשפחה, השכלה
ופוליטיקה. נושאים אלו מתובלים על ידי ארצ'ר בצורה מקצועית בהומור בריטי מושחז ההופך את
הסוגיות העקרוניות לחלק בלתי נפרד מהעלילה הסוחפת והקצבית, המהווה את נשמת אפו של
הספר המשתייך ללא עוררין לסוגת ספרי ההרפתקאות שישאירו אתכם ערים שעות רבות לאחר
שהשעון כבר יראה שזמן השינה עבר חלף לו.
שוב ושוב נזכרתי לאורך הקריאה כיצד בעת טיולי בהרי
נאפל חרחרתי, סבלתי ממחושים בכל הגוף ובעיקר השתנקתי בגבהים שלא עלו על פני 4,500 מטר (בקושי מחנה היציאה של המטפסים
לאוורסט), וזאת כאשר אני מצויד בסבל מקומי
ובציוד טיולים תרמי. זאת לעומת מאלרוי וחבריו שעלו במעלי ההרים כאשר רגליהם עטופות
בגרבי צמר שנשותיהם סרגו להם מצמר בריטי משובח ועיניהם מכוסות במשקפי טייסים
שאמורות להגן עליהם מפגעי מזג האוויר
המכים בהם ללא רחם. אל מול הציוד העלוב שנשאו עימם, שבה ונגלת לקורא עוצמתה של
הרוח האנושית, המצליחה להוות גורם ממריץ ומוביל המסייע למטפסים להתעלות מעל ליכולותיהם
הפיזיות ולשבור שיאים חדשים.
לסיכום, כתיבתו הקולחת והעשירה של ארצ'ר הפורסת
עלילה קצבית המתובלת באירועים ומאורעות החושפים את האדם בעוצמותיו וחולשותיו,
הופכת את הקריאה בספר לחוויה של ממש. יחד עם זאת יש לציין שחלק מדמויותיו של ארצ'ר
נשארו קצת חלולות, ומניעיהן לא היו נהירים וברורים דבר שקצת פגם בעוצמתו של הספר.
למרות זאת, "שבילי התהילה", מהווה ספר הרפתקאות מרתק אשר מצליח
להעניק לקורא חווית קריאה מהנה, מומלץ בחום.
ג'פרי ארצ'ר, שבילי התהילה, תירגם: בועז ויס, מודן
2010, 389 עמ'.
תגובות
הוסף רשומת תגובה