דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

כשאתה הופך למוצר- מהפכת קשב מאת מיכה גודמן

 

מהפכת קשב מיכה גודמן

לפני עשר שנים ישבתי בארוחת בוקר במלון באילת. השיחה קלחה קמנו למלא את הצלחות וליהנות מהאוויר הקריר. לפתע אחד היושבים הוציא את המכשיר הנייד שלו והחל לגלול ברשתות ובמיילים. היינו המומים, עבר עשור וכיום אנו לא יכולים להוריד את העיניים מהמסך. איך זה קרה לנו? האם זו התפתחות טבעית או שמא מדובר כאן על תהליך מובנה?

בספרו, מהפכת קשב, מיכה גודמן יוצא לברר את השאלות הללו. באמצעות הסתייעות במחקרים העדכניים ביותר בתחומי הפסיכולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת מראה מיכה גודמן שאנו נמצאים בעיצומה של המפכה התקשורתית שהיא בסדר גודל של המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית. לא עוד שינוי טכנולוגי של העברת מידע אלא שינוי באופן בו אנו חווים את העולם, את היחסים הבינ-אישים ואת והמערכות הפוליטיות שלנו. אלא שינוי מהותי באופן שבו האדם תופס את עצמו ואת סביבתו. 

מהפכת הקשב שינוי בסדרי עולם

מהפכת הקשב שאנו נמצאים בעיצומה משנה בעשור האחרון את העולמות הפוליטיים, הכלכליים והפסיכולוגיים שלנו. במרחב הפוליטי המהפכה מעודדות ומאפשרת מהומות והחלפות שלטון כדוגמת ה"אביב הערבי". מחדדת את הקונפליקטים החברתיים ומעלה לשלטון אומני מילה ותדמית שלעיתים הקשר בינם לבין כשירות למשרה הוא מקרי בהחלט. האלגוריתמים של הרשתות חובבים את אותם תעמולנים שמעודדים תרעומות וכעס,  הגורמים לנו להפיץ, לשתף ולשהות שעות ארוכות מול המסך. 

המידע  המניפולטיבי המורעף עלינו מעודד אותנו להמשיך ולהקליד במרץ, לשתף ולגנות וכך נוצרת לה בועה של שנאה המזימה את עצמה. לאחרונה הינו עדים להקשרים בין אלימות ברשתות לבין אלימות פיזית ברחובות קיבלה הנכחה בדמות העימותים האלימים שהתקיימו בישראל בקיץ האחרון. עדות להקשרים אלו ניתן למצוא במדד השנאה של קרן ברל כצנלסון.

התמורה החברתית לא מסתפקת בד' אמותיה של הפוליטיקה אלא היא משנה את תפיסת האדם את עצמו בשדה הפסיכולוגי. על פי מחקרים חדשים שהתקיימו בארה"ב מספר בני הנוער שדיווחו על פגיעה בתחושת המסוגלות האישית ובדימוי גוף האמיר. עולם שלם של מצוקות הלך והתעצם במקביל לעליה בזמן השימוש ברשתות החברתיות. כמובן שזהו אחנו קשר של נביעה הכרחי אך הסמיכות בין המשתנים מחדדת את החשש שיש קשר בין שני הגורמים והוא אינו רק נחלתם של חובבי קונספירציות. 

מהפכת קשב- כשאנחנו הופכים להיות המוצר 

למרות המחירים האישיים והחברתיים שאנו משלמים הרשתות מתגמלות אותנו, הן יושבות על המנגנונים הכמוסים ביותר שלנו. על הכמיהה שלנו להישמע, להיות משמעותיים, להנכיח את עצמנו במציאות ברת החלוף. על מנת לספק את הצרכים האלו אנו מוכנים לתת הרבה מאוד זמן. 

זמן השווה כסף למוכרי תשומת הלב (מושג של גודמן) המוכרים את זמן המסך שלנו למפרסמים. כך שככל שאנו יותר בתוך האפליקציה כך הערך שלנו כמוצרים עולה (כן, אנחנו בהחלט המוצר). אם נדמה את זה למקדולנס אז החברות הן הלקוחות, והרשתות הן עובדי הדלפק אנו במקרה הטוב ההמבורגר המעובד. 

Photo by Daria Nepriakhina on Unsplash

מודעות כצעד ראשוני

ההכרה שאין מתנות חינם ולמעשה אנו המוצרים הנמכרים, חוללה בי חלחלה רבה. הבנתי באחת שאני כלי בידי כוחות חזקים ממני שמבצעים עלי מניפולציה, המזרימים לי לווריד תכנים שיגרמו לי להיות דבוק למרקע. לגלול את עצמי למוות, עד לתחושה של כבס ובחילה. אך אני ממשיך וממשיך, מתמכר לאדרופינים המופרשים בכל עת שנכנס עדכון חדש. ההכרה הזו שאני המוצר ושלמעשה יש לי תסמינים של משתמש (כמו בעולם ההתמכרויות) הבהיר לי את גודל הבעיה. 

אין ספק שאנו צריכים לקחת אחריות אישית, אך בעיה בסדר גודל כזה מצריכה היערכות ממשלתית, התאגדות בינלאומית כמו הרשות לבחינת מזון, או הרשות לאישור תרופות. מדובר על שינוי כה רדיקאלי שאנו זקוקים לרגולציה. החל מסינון תכנים, ועד להודעות התראה על איכות התוכן ומי עומד מאחוריו. השימועים שנעשו למרק צוקרברג בקונגרס האמריקאי לאחר שעלה חשש להפצה מודעת של תכנים מזויפים שישנו את תוצאות הבחירות בארה"ב, הן רק הסנונית הראשונה לבואו של השינוי המיוחל.

מרק צוקרברג מעיד בשבועה בקונגרס האמריקאי

מיכה גודמן מחבר בין רעיונות מופשטים למציאות החיים

כבספריו הקודמים גם הפעם מצליח מיכה גודמן להראות כיצד רעיונות משנים מציאות. לאורכה של הקריאה התוודעתי לעוד ועוד השפעות שהרגשתי אותן בחיי האישיים ובאווירה החברתית אך לא ידעתי להמשיג אותן. לאחר הקריאה בספר ,מהפכת קשב, חשתי חרדה והקלה, כמו חולה המקבל דיאגנוזה רפואית שמצבו אינו בקו הבריאות, אך יחד עם זאת מזה זמן רב הוא יודע לאן פניו מועדות.

המודעות שחולל בי הספר ,מהפכת קשב, חוללה בי תמורה, רציתי להפוך מלקוח שבוי ללקוח ביקורתי. כך התחלתי לעקוב אחר את שעותיי ברשתות. להגביל אותן, ולהציב לעצמי מסגרות זמן והקשרים. גם מבחינת התוכן שאני מעלה (המהווה חומר לכריית מידע עלי) וגם בחומר שאני צורך. מאז שהתחלתי עם עניין המודעות לפני כחודש, חסכתי כחצי שעה ביום ומעל הכול ראיתי הרבה פחות משפחות מחייכות באוגוסט שכל בר דעת יודע שלפני החיוך המושלם התחוללו קרבות דמים במושב האחורי של רכבם. 

אני ממליץ לקרוא את הספר, מהפכת קשב,  פעם ועוד פעם, לתת לתובנות לחלחל ואז לחשוב כיצד הופכים את הידע למעשים אופרטיביים. במקום העבודה, במרחב המשפחתי, בעולמות האישיים שלנו. ספרו של מיכה גודמן, מהפכת קשב, הוא קריאת השכמה אישית וציבורית לחברה שהולכת לאיבוד. 

מיכה גודמן, מהפכת קשב, זמורה ביתן, 2021


 

 

תגובות

  1. מיכה גודמן הוא ההוגה החשוב בישראל כיום. מומלץ לקרוא את כל ספריו.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שלוש סדרות מתח ישראליות שיעוררו לכם את הסגר

 עלייתו של תאגיד השידור כאן 11 עוררה שדים מרבצם. רשות השידור המיתולוגית הובסה על ידי הערוצים המסחריים, הסכמי העבודה שהונחו על צווארה לא אפשרו לה להתחדש ולהשתנות ותחושה של  ייאוש  וחוסר רלוונטיות פשטה במסדרונות רוממה השוממים. לאחר שהוחלט על פירוקה והקמתו של תאגיד מחודש  החל מאבק פוליטי עיקש. כדרכו נתניהו חזר בו וסוגיות של תרבות ובידור פינו את מקומן לזהותם  הפוליטית של הכתבים, למידת העצמאות בדיווח ומעל הכל לסוגיית הסוגיות, מידת הנאמנות לראש הממשלה ולחבר מרעיו. הימים חלפו, הניסיונות לבטל את הפירוק כשלו והתאגיד יצא לדרך. בשנתיים שעברו מיום הקמתו התחוללה לא פחות ממהפכה תרבותית בישראל, היצירה המקומית נסקה וללוח השידורים החלו להגיח תכניות מקור שרעננו את רצועות השעמום של הערוצים המסחריים שלא הצליחו לייצר תוכן מלבד רצועות אקטואליה ארוכות הממחזרות ידיעות במשך שעות ותוכניות ריאליטי מתוחות כמו גומי לעיסה, המנסות להפיק את מיצוי הטעמים המרבי מהתערובת הזולה.  לצד תכניות אקטואליה אינטליגנטיות ומרחיבות דעת, הופקו סדרות תעודה חדשות שפתחו בפני הצופים עולמות לפינות נסתרות בקיו...

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....