#אברהם אייזן ממליץ - המלצות וביקורות פודקאסטים, סדרות, ספרות

גבר נכנס בפרדס- אשכול נבו גבר נכנס בפרדס (זמורה ביתן, 2021)  מאת אשכול נבו נכתב בימי הסגרים הממושכים של מגפת הקורונה. בהם  ננעלנו בד' אמותינו במרחב הביתי הבסיסי ביותר בו הדמיון הוא הכלי להרחיב את התודעה, לצאת מתחושת הסגירות. בשונה ממלחמה בה אתה מבין מי האויב וממי יש להיזהר בקרונה האויב נסתר מן העין,  מסתתר בין השכנים בין בני המשפחה בכל מקום בו נמצאת רוח אדם. זו הייתה תקופה משתקת בה האימה הפכה לבת בית. אך ישנם אנשים שמצליחים לקחת את  רגעי האימה ולהתעלות מעליהם. להוכיח שהמוזות אינן שותקות כאשר התותחים רועמים אלא להפך. הסופר, אשכול נבו, הוא מהיוצרים הללו המצליח ליצור למרות המציאות הסובבת, ואף להתעלות מעליה.  שלב נוסף בנתיבי היצירה של אשכול נבו גבר נכנס בפרדס הוא ספרו התשיעי של אשכול נבו, שכבר ביסס את מקומו בסצינת הספרות הישראלית. ספריו היו לרבי מכר, תורגמו לשפות רבות והוא מרצה מבוקש. יצירתו מצליחה לזקק שיח ישראלי אותנטי, הוא מביא את קולו של מעמד הביניים הישראלי. את הקול של הבורגנות החילונית ולחבר אותה מאסופה של פרטים החיים בבניינים בעלי חזות דומה לקהילה בעלת...

  בשנים האחרונות יחידת 8200 נזכרת בעיקר הודות לשורת בוגריה שמפארים הנפקות מתוקשרות. שמה של היחידה  נקשר בעיצובה של אומת הסטארט-אפ הישראלית, והעמותה של בוגריה הפכה לשם דבר בתחום הנטוורקינג המקצועי. למרות התהודה התקשורתית כיאה ליחידה מסווגת  החיים ביחידה המשמשת כעיניים והאוזניים של המדינה נשארו בצללים. אולם גם יחידה מסווגת זו זוכה לעניין ציבורי ועל כן זוכה לסיקור, לתחקירים ועתה גם לספר המתרחש במסדרונותיה.  תופעה זו אינה חדשה, מעת לעת אנשי מודיעין מהארץ ומהעולם  לשעבר מחליטים לפתוח צוהר לעולם הצללים כך ג'ון לה קרה הבריטי שהיה קצין איסוף בברלין, מישקה בן דוד קצין המבצעים מהמוסד והעיתונאי גד שמרון שהיה בעברו איש מוסד. לחבורה מכובדת זו מצטרף עתה  העיתונאי, דב אלפון,   ששירת ביחידה 8200 כקצין זוטר ושלושים שנה מיום שחרורו החליט להוציא לאור מותחן שהתבשל במחשבתו שנים ארוכות.   מירוץ תזזיתי ברחובותיה של עיר האורות  במוקד ספרו, לילה ארוך בפריז (זמורה ביתן, 2016) ניצבת קצינה צעירה המקבלת מינוי זמני לפקד על המדור המיוחד ביחידה המסווגת. ...

מאי 2020, עשרים שנה לנסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון.   התקשרות הישראלית לא נשארה אדישה למאורע. אחרי שנים של שתיקה לפתע הגיע פרץ של התעניינות: כתבות מגזין בידיעות אחרונות, ראיונות עם לוחמי עבר במהדורות החדשות. בכאן 11, הגדילו לעשות והקדישו לעלילות רצועת הביטחון שתי סדרות דוקו: לבנון מלחמה בלי שם , ריחן מוצב המוות . העיתונאי חיים הר זהב הוציא את ספרו,  לבנון המלחמה האבודה ( הוצאה עצמית, 2020) ,שעורר גל   של זיכרונות בקרב לוחמי עבר שפתחו את סוגר ליבם בקבוצת הפייסבוק, סיפורים מלבנון מה שקרה במוצבים. מי משלם את מחירי הקונספציה? רותקתי, לעדויות לסיפורים ובעיקר לשתי שאלות ששבות ומעסיקות אותי פעם אחר פעם. האחת, כיצד נוצרות קונספציות שמבנות מציאות חברתית, פוליטית וצבאית? השנייה, מי משלם את המחיר של אותן תבניות חשיבה? העיסוק בשתי השאלות הללו מוביל אותי לקרוא שתי סוגות ספרותיות במקביל. האחת, ספרות העוסקת בשאלות של אסטרטגיה ומדיניות. לרוב היא נכתבת מגובה עשרת אלפים רגל מביטה בתמונה הרחבה בלי לשים לב לפרטים. ספרות זו פותחת אפיקי חשיבה אך גם מסוכנת משום שהיא אינה רואה את האדם הבו...

מגפת הקורונה שהתרגשה עלינו לפתע   הכניסה אותי ל משבר קריאה. המחשבות נודדות, הילדים זועקים בין החדרים, שעות השקט מתחלפות בבהייה פוסט טראומטית בנטפליקס, הפיד בפייסבוק מלא במשפחות שמנצלות את הזמן לגיבוש והעצמה ויוצרות תחושות של אשמה. למרגלותיי מונחים ספרים רבים מספור ערימה הולכת ומתגבהת של ספרי איכות שאמורים לצקת משמעות לימים שחולפים למגד עיני בין סגר אחד למשנהו. על אף השפע והמגוון  לא הצלחתי בחודש האחרון להביא את עצמי לריכוז הנדרש. כך מצאתי את עצמי עובר מספר לספר. פה שלושים עמודים של תיאולוגיה שם חמישים עמודים על שיווק וניהול, אך הידע נשטף והעיניים עוברות על המילים אך המוח מסרב לקטלג ולקלוט  כפי שהייתי רוצה. בצר לי הבטתי בחצי עין על ספר מתח שקיבלתי בהשאלה לפני שנה אך מאז הוא מונח ליד מיטתי כאבן שאין לה הופכין.  בחצי מבוכה הבטתי בספר,  מחבואים  (כנרת זמורה ביתן, 2014)  מאת הסופרת האמריקאית עטורת הפרסים,  ליסה גרדנר  . מהכריכה מביטות בין במבט מבוהל עיניה של  נערה המתחבאת מתחת למיטה. חיפוש קצר בגוגל ואני מבין שלפני רב מכר שחרך ...

בני דורי זוכרים את מילותיו של יובל בנאי סולן להקת משינה, "למה לי פוליטיקה עכשיו?" הלהקה שהייתה אהודה בראשית שנות התשעים שרה על אהבה, חופש, חברויות וגלים נשברים. אפשר לומר שמשינה הייתה הסנונית שבישרה את לידתה של גלגלצ, בעלת הפסקול המלטף, את הכמיהה לנורמליות מכרבלת. לעומתה העיסוק בפוליטיקה מאופיין באי נוחות עוקרת שלווה, שמעצם הגדרתה מצריכה הכרעה, ויכוח והתנגדות. אחרי יום עבודה גדוש, טיפול בילדים צורחים הכמהים לתשומת לב, רק למעטים יש כוחות נפש לעיסוק בסוגיות פוליטיות. רובנו ככולנו מעדיפים להשאיר את הזירה הפוליטית ל"פוליטיקאים מקצועיים" ולברוח לשגרת היום יום, למלחמת הקיום, לסטרימינג ולחיוך המנחם של גיא פינס.  חברות החדשות שחפצות יותר מכל שנשאר דבוקים למסכים מודעות לכך ועל כן במקום לעסוק במהויות מושכות את השיח לפיקנטריה, לתככים ומזימות נוסח טלנובלה טורקית ולגימיקים שמעלים חיוך ויותר מתכתבים עם עולמות הבידור מאשר עם החלטות הקובעות את גורלנו. מציאות זו בה "פוליטיקאים מקצועיים" עושים במוסדות כבשלהם והציבור מתערסל ומשתבלל בטרדותיו יוצרים נתק מסוכן שהולך ומעמיק...

השכול הישראלי נע בין הציבורי לאישי, בין הניכוס של החלל לאתוסים הגדולים לבין הרצון של בני המעגל הקרוב להשאיר את החלל בגדר שם עם פנים, ערכים וזיכרונות משותפים. בהדרגה מתיחות זו מחלחלת לשדות הספרות, השירה  ולאופני הזיכרון. לצד ספרי הזיכרון הקלאסיים המציגים את הנופלים בחייהם ובמותם, בדרך כלל עם מספר עמודי צבע הפורטים על נימי הרגש, ישנה סוגה שלמה של ספרים שמשמיעים קולות אישיים וביקורתיים שפחות עוברים בין תחנות מוכרות של נולד, התחנך, אהב את המדינה ונפל בגבורה.  סיפורה של משפחה, סיפורה של תקופה העיתונאי ואיש יחסי החוץ, רון פונדק, יוצא בספרו- "ציר סקרנות צומת ודאות" (כנרת זמורה ביתן, 2013)  למסע בעקבות אחיו, אורי, שנפל במלחמת יום הכיפורים וזאת מתוך סיפור סיפורה של המשפחה מראשית המאה ועד עתה. זהו סיפור יהודי שכולל נדודים, בריחה, אופטימיות מרירה וגורל. ביד אומן הוא מתחיל את הסיפור המשפחתי מערבות רוסיה עת המשפחה נמלטה מאיימת הפוגרומים של ראשית המאה, ההתאקלמות בדנמרק, הבריחה לשבדיה בעקבות האקציות המתוכננות של הגרמני, העלייה לארץ והלחימה במלחמת העצמאות, ההתבססות הכלכלית בתל אב...

איזה מין ערבי אני? היוצר, סייד קשוע, שוחה שנים   בביצת הזהויות שמזמן לו המרחב שבין הירדן לים. סיפורו האישי הוא סיפורו של דור שנולד בישראל לאחר 1967, עבורם מדינת  ישראל היא עובדה מוגמרת, ומלחמת 1948 היא פיסה היסטורית שנצרבה בזיכרונם כחוויה לאומית אך לא כזיכרון אישי.   מציאות חברתית זו מאתגרת את זהותם, לכל מקום אליו יפנו הם נאלצים להתמודד עם תוויות שמודבקות להם על ידי יחידים ומוסדות. "ערבי של 48" יקראו לו הפלסטינים, "ערבי" יקראו לו היהודים,"מתייהד" יקראו לו חבריו לכפר שיראו כיצד הוא משתלב בחברה היהודית והופך לבשר מבשרה. אסופת הקיטלוגים הזו יוצרת תחושת זרות תמידית המהווה קרקע פורייה להתמודדות משברית שמניבה יצירה ענפה המנסה לפרש את המציאות, ליצור קרקע יציבה למהגרים בארצם הנעים בין זהויות, אשר בכולן רגלם אינה מוצאת מנוח. המסע המתמיד בין הזהויות השונות עובר כחוט השני לאורך ולרוחב של יצירתו של קשוע. מסדרות הטלוויזיה, "עבודה ערבית", ששודרה ב-2007 בערוץ השני, ו"התסריטאי" ששודרה בערוץ האשון   ב-2015. עובר בסרטו, ערבים רוקדים, וכלה בא...

מילן קונדרה, ההנאה שבאיטיות, תרגמה מצרפתית: חגית בת-עדה, זמורה ביתן, 1995 מזמן הטלפון הנייד לא משמש רק לקיום שיחות, למעשה רק חלק מזערי מהשימושים שאנו מבצעים בו מוקדשים לשיח, מרבית הזמן מופנת לאינספור שימושים נוספים כמו: קריאת חדשות, עדכונים בפייסבוק, משחקים, שמיעת מוזיקה, צילום, ביצוע תשלומים, בקיצור עולם ומלואו. מלבד היוזמות שלנו המכשיר גם דוחף לנו עדכונים והתראות וכך אנו מסתובבים בין הודעה להודעה בחשש מתמיד שמשהו מסעיר מתקיים ואני מחמיצים אותו. אצלנו בבית ואני מאמין שבעוד בתים רבים, המאבק על שעות מסך הוא אחד מהמאבקים המתישים ביננו לבין ילדותינו. אך מה לי להלין עליהן, כאשר גם אני לא מצליח להתנתק מהמכשיר, בארוחות אני ממש נאבק עם עצמי שלא להסתכל בפייד המתמלא. לפני מספר שנים היינו באילת וישב לצדנו בארוחת הבוקר   גבר   שכל הארוחה הסתכל בנייד, היינו בשוק מהגסות לא עברו חמש שנים והוא נדמה בעיני כמבשרו של עידן חדש. עידן בו עיריות ועמותות יוצאות בקמפיינים המדגישות את הצורך בקשר אישי ובהתנקות מהמסכים.   גדולתם של פילוסופים וסופרים מהמעלה הראשונה שהם מצליחים ביצירותיהם ...

הסופר המצרי, עלאא אל אסוואני ,, פרץ לתודעה   הישראלית לאחר שספרו, " בית יעקוביאן ", תורגם לפני כשנתיים לעברית וזכה להצלחה מרשימה בקרב קהל הקוראים. התקבלותו התאפשרה הודות לשילוב שבין רמתו הספרותית לבין צאתו לאור בימי הסער של ה"אביב הערבי" בו נפלו בזה אחר זה מרבית   המשטרים ששלטו במזרח התיכון בחצי השני של המאה ה-20. האהדה הרבה בה התקבלה יצירתו הובילה את הוצאת, כנרת זמורה ביתן, לתרגם גם את יצירתו המוקדמת,   מועדון המכוניות של מצרים, שראה אור לראשונה ב-2013 ועתה תורגם והודפס   להנאתו של הקורא העברי. הימים המתוארים בספר   לוקחים את הקוראים   אל   ימיו של המלך פארוק, ששלט במצרים ובסודאן בחסדי הקולוניאליזם הבריטי שהשתלט על המזרח התיכון לאחר קריסתה של האימפריה העות'מנית. העלילה מגוללת כיצד   לצד פריחתו של מעמד מיוחסים שנהנו מתגמוליהם של אנשי השלטון הבריטים, נאנק המון העם ממציאות כלכלית וחברתית קשה הכוללת עוני ובערות. צוהר למציאות חיים זו נפתח על ידי המחבר באמצעות סיפורה של   משפחה מצרית עמידה היורדת מנכסיה ומאלצת להגר מבית האחוזה לכרך הקהירי ה...